דיסאינפורמציה רוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דיסאינפורמציה רוסית מתייחסת לדיסאינפורמציה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: מֵידָע כּוֹזֵב, מֵידָע מַטְעֶה) המופצת על ידי רוסיה. מסעות דיסאינפורמציה רוסית פועלים במדינות רבות בעולם, וביניהן ישראל.[1][2][3][4][5] עם זאת, רוסיה מכחישה את השימוש בדיסאינפורמציה להשפעה על דעת הקהל העולמית.[6]

רקע

במהלך המלחמה הקרה השתמשה ברית המועצות בתעמולה ובדיסאינפורמציה כחלק מ"אמצעים אקטיביים...נגד אוכלוסיות מדינות המערב".[7] במהלך ממשלו של בוריס ילצין, הנשיא הראשון של רוסיה לאחר התמוטטות ברית המועצות, התייחסו התקשורת הרוסית ופוליטיקאים רוסים לדיסאינפורמציה כתופעה סובייטית, במטרה להבדיל בין "רוסיה החדשה" של ילצין לקודמתה הסובייטית.[8]

בעידן שלאחר ילצין תוארה דיסאינפורמציה כטקטיקת מפתח בדוקטרינה הצבאית של רוסיה.[6] השימוש בה גדל מאז שנת 2000, עת עלה לשלטון ולדימיר פוטין, ובמיוחד לאחר הפלישה הרוסית לגאורגיה ב-2008. סגנון זה של דיסאינפורמציה תואר על ידי חוקרים כ-"זרנוק של שקרים" בשל תפוצתו הנרחבת ונכונותו להפיץ בדיות מוחלטות, גם במחיר חוסר עקביות. בשונה מהסגנון הקודם, סגנון זה הסתמך על האינטרנט ועל רשתות חברתיות מקוונות.[9]

הפרכת דיסאינפורמציה רוסית

האיחוד האירופי ונאט"ו הקימו יחידות מיוחדות לניתוח והפרכת דיסאינפורמציה רוסית.[6][3] במסגרת הסכם בין ראשי מדינות וממשלות במרץ 2015, החליט האיחוד האירופי להקים את כוח המשימה האירופי לפעילות חיצונית – East Stratcom, המפרסם דוחות שבועיים באתר האינטרנט שלו "EU vs Disinfo".[10] האתר ושותפיו זיהו והפריכו יותר מ-17,000 מקרי דיסאינפורמציה רוסית, נכון למאי 2024.[11]

בשנת 2016 הקים הממשל האמריקאי את מרכז המעורבות העולמי (GEC) כסוכנות בתוך מחלקת המדינה של ארצות הברית כדי להתמודד עם מאמצי תעמולה זרה.[12][13]

בדו"ח השנתי בנושא דיסאינפורמציה לשנת 2016 של שירות הביטחון השוודי, הצהיר הדובר וילהלם אונגה: "אנחנו מתכוונים לכל דבר, החל מטרולי אינטרנט ועד לתעמולה ומידע מוטעה המופצים על ידי חברות תקשורת כמו RT וספוטניק".[6] חברות אלה הן כלי תקשורת בבעלות ממשלתית שהוקמו לשם הפצת תעמולה ודיסאינפורמציה רוסית בקרב קהלים מערביים.[14][6][4]

רשתות חברתיות והאינטרנט

כשרשתות חברתיות מקוונות צברו תאוצה בשנות ה-2010, החלה רוסיה להשתמש בפלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר, Reddit ויוטיוב כדי להפיץ דיסאינפורמציה. חוות בוטים וטרולים רוסים, המופעלות בדרך כלל על ידי הסוכנות לחקר האינטרנט של רוסיה (IRA), שימשו להפצת דיסאינפורמציה ברשתות אלו.[15] בסוף 2017 העריכה פייסבוק כי עד 126 מיליון ממשתמשיה נחשפו לתוכן מקמפיינים של דיסאינפורמציה רוסית בפלטפורמה שלה.[16] טוויטר הצהירה כי היא מצאה 36,000 בוטים רוסים אשר פרסמו ציוצים הקשורים לבחירות בארצות הברית ב-2016.[17] רוסיה השתמשה ברשתות החברתיות כדי לערער את היציבות של מדינות סובייטיות לשעבר (כדוגמת אוקראינה), ומדינות מערביות כמו צרפת וספרד.[18] על פי הערכה, החל מ-2019 השתלטו בוטים וטרולים רוסים על קהילות פוליטיות משמעותיות ב-Reddit.[19]

כתוצאה, חברות מדיה חברתית החלו להגביל דיסאינפורמציה רוסית בפלטפורמות שלהן. כך, לדוגמה, הסירה פייסבוק חשבונות הקשורים ליבגני פריגוז'ין, שנהג להתערב בעניינים פוליטיים באפריקה.[20]

בשנת 2020, מחלקת המדינה האמריקנית זיהתה מספר אתרים המשמשים את רוסיה "לייצור והגברת נרטיבים כוזבים". אתרים אלו כוללים את ה-Strategic Culture Foundation, New Eastern Outlook, סוכנות הידיעות NewsFront המבוססת בחצי האי קרים, ו-SouthFront, אתר אינטרנט המיועד ל"חובבי צבא, וטרנים וקונספירטורים".[21]

בשנת 2022 החלה פעילות של "דופלגנגר".

הסוכנות לחקר האינטרנט

בתגובה לגל המחאות נגד תוצאות הבחירות ברוסיה ב-2011 הוטל על ויאצ'סלב וולודין, סגן ראש הממשלה, לרסן את המחאה, שאורגנה במידה רבה באמצעות האינטרנט. לשם כך נוצר הכלי האינטרנטי Prisma (ברוסית: Призма), אשר "עוקב באופן פעיל אחר פעילות ברשתות חברתיות שמעודדת מתחים חברתיים, הפרות סדר, מחאות וקיצוניות", על ידי מעקב בזמן אמת אחר יותר מ-60 מיליון פרסומים של המפגינים בבלוגים וברשתות החברתיות. פרויקט זה הוביל מאוחר יותר להקמתה של הסוכנות לחקר האינטרנט.[22][23][24]

12 מתוך 13 האזרחים הרוסים שהואשמו על ידי רוברט מולר בגין התערבות בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 עבדו עבור הסוכנות לחקר האינטרנט, שבסיסה בסנקט פטרסבורג, רוסיה.[25][26][27] לקראת ובמהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 עשתה הסוכנות לחקר האינטרנט שימוש בטקטיקות מתקדמות להפצת דיסאינפורמציה. כדי להתחמק ממנגנוני הזיהוי של הרשתות החברתיות, המכון שיתף פעולה עם ארגון זכויות אדם מגאנה, ומסריו הותאמו לקהל האפרו-אמריקאי.[28] קמפיינים אלו הפכו במרוצת השנים לחוצי-פלטפורמות, כשבנוסף לרשתות החברתיות הגדולות הופצה דיסאינפורמציה רוסית גם ב-Tumblr, Wordpress ו-Medium.[29] ראיות נוספות מצביעות על כך שהסוכנות גייסה עיתונאים אמריקאים לצורך סיקור שלילי של המועמד לנשיאות ג'ו ביידן.[30]

דיסאינפורמציה נגד אוקראינה

לוחמת המידע הרוסית נגד אוקראינה פותחה על ידי הממשל הרוסי כחלק מדוקרטינת גרסימוב.[31][32][33] הממשל הרוסי האמין כי ממשלות המערב עומדות מאחורי מהפכות הצבע במדינות ברית המועצות לשעבר, מהלך הנתפס כאיום על רוסיה.[34]

בהקשר הרוסי, לוחמת מידע (ברוסית: информационная война [תרגום מילולי: מלחמת מידע]) מורכבת מאסטרטגיות שונות, ביניהן לוחמת רשת, שליטה על כבלי תקשורת תת-ימיים, עיצוב נרטיביים לאומיים, מניפולציה של מחזור החדשות, והצפה של מרחב המידע בבוטים וטרולים רוסים.[35][36][37] רוסיה עשתה שימוש באסטרטגיות אלו להפצת דיסאינפורמציה במסגרת הפלישה הרוסית לאוקראינה.

עקב צנזורה מחמירה רובה המכריע של התקשורת ברוסיה נמצאת בבעלות ממשלתית. שליטה זו מאפשרת לקרמלין לעצב ביעילות את דעת הקהל ולגרום לתמיכה נרחבת בתוקפנות הרוסית כלפי אוקראינה.[38] רוסיה הכחישה כי פתחה במלחמה נגד אוקראינה. לטענתה, מטרת "המבצע הצבאי המיוחד" היא להגן על דוברי רוסים מפני נאצים אוקראינים – נרטיב שקרי שכיח בדיסאינפורמציה הרוסית.[39] נרטיב זה קודם על ידי ערוצי הטלוויזיה הרוסית החל מ-2014, עובדה שסייעה להפצתו.[40] בסקר שנערך ברוסיה מספר שבועות לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה העידו 58% מהמשיבים כי הם מסכימים עם נרטיב זה.[40]

דיסאינפורמציה נגד ישראל

מאז טבח 7 באוקטובר האיצה רוסיה את מתקפות הדיסאינפורמציה על ישראל כחלק מקמפיין Doppelganger (אנ') העולמי. בעבר נועד קמפיין הדיסאינפורמציה להרתיע את ישראל מלתמוך באוקראינה, אולם גרסתו הנוכחית מתמקדת בסוגיות הקשורות למלחמה עם חמאס ולסוגיות פנים ישראליות. הקמפיין פעיל בעיקר ב-X (טוויטר) ובפייסבוק, ובמסגרתו מספר רב של חשבונות מזויפים מפיצים באופן מלאכותי ובקצב גבוה קישורים לאתרי אינטרנט מזויפים של אתרי תקשורת ישראלים.[41][42][43][44]

בשנת 2023 פנו גורמי מודיעין ישראלים למקביליהם ברוסיה בדרישה לחדול מקמפיין ההשפעה והדיסאינפורמציה כנגד ישראל, במסגרתו הוחרפו שסעים ומתחים בחברה הישראלית על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית.[45]

דיסאינפורמציה רוסית הופצה במדינות אירופה בתגובה למלחמת חרבות ברזל במטרה לעודד רגשות אנטי-ישראלים ולהגביר התבטאויות אנטישמיות. גורמים במודיעין הצרפתי מעריכים כי התקרית בה רוססו סמלי מגן דוד על בתי יהודים בפריז תוכננה ובוצעה על ידי סוכנים רוסים במטרה ליצור תסיסה וקיטוב חברתי.[46]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  5. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, רשתות ההשפעה הזרות שנועדו לזרוע כאוס בישראל חזרו, והחלו להסית לאלימות, באתר הארץ, 3 ביולי 2023
  6. ^ 1 2 3 4 5 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  9. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  11. ^ DISINFO DATABASE, web.archive.org, ‏2024-05-09
  12. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  13. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  15. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  18. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  20. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  23. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  24. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  25. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  26. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  27. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  28. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  29. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  30. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  31. ^ ולרי גרסימוב, The value of science in prediction, Military Review 27, 2013
  32. ^ Mark Galeotti, The mythical ‘Gerasimov Doctrine’ and the language of threat, Critical Studies on Security 7, 2019-05-04, עמ' 157–161 doi: 10.1080/21624887.2018.1441623
  33. ^ Mark Galeotti, I'm Sorry for Creating the ‘Gerasimov Doctrine’, Foreign Policy, ‏2024-05-16 (ב־)
  34. ^ Mitchell Binding, What Is the ‘Technology of the Colour Revolutions,’ and Why Does It Occupy Such a Prominent Place in Russian Threat Perceptions?, Canadian Military Journal 19.4, 2019
  35. ^ Blagovest Tashev, Michael Purcell, Brian McLaughlin, Russia’s Information Warfare: Exploring the Cognitive Dimension, MCU Journal 10, 2019-10-29, עמ' 129–147 doi: 10.21140/mcuj.2019100208
  36. ^ Denis Stukal, Sergey Sanovich, Richard Bonneau, Joshua A. Tucker, Why Botter: How Pro-Government Bots Fight Opposition in Russia, American Political Science Review 116, 2022-08, עמ' 843–857 doi: 10.1017/S0003055421001507
  37. ^ Keir Gilles, Handbook of Russian Information Warfare. Fellowship Monograph 9, NATO Defense College, 2016
  38. ^ Opinion | Putin No Longer Seems Like a Master of Disinformation - The New York Times, web.archive.org, ‏2022-11-25
  39. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  40. ^ 1 2 Don’t Sleep on Russian Information-War Capabilities, Defense One, ‏2022-04-05 (ב־English)
  41. ^ מילאן צ'רני, ורה מיכלין שפיר, דוד סימן טוב, קמפיין ההשפעה של רוסיה נגד ישראל: השלכות אסטרטגיות, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏1 במאי 2024
  42. ^ אתר למנויים בלבד סין, רוסיה ואיראן בקמפיין תעמולה אנטי-ישראלית מהגדולים שנראו מעולם, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2023
  43. ^ רפאל קאהאן, קמפיין רוסי חדש מכוון נגד ישראל ומנסה לסכסך ולהשפיע על דעת הקהל, באתר ynet, 22 בפברואר 2024
  44. ^ יניב הלפרין, נשיא מיקרוסופט: רוסיה מפיצה מידע מוטעה על מלחמת ישראל-חמאס -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, ‏2023-11-12
  45. ^ נדב איל, גורמי מודיעין בישראל דרשו מהרוסים: הפסיקו את מבצעי ההשפעה ברשת, באתר ynet, 21 ביולי 2023
  46. ^ David I. Klein, As antisemitism spikes across Europe, more fingers are pointing at Russia, The Times of Israel, ‏2 בדצמבר 2023
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=דיסאינפורמציה_רוסית&oldid=489274"