דוד באומגרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{פילוסוף}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

דוד בַּאוּמְגַרְט (20 באפריל 1890, ארפורט21 ביולי 1963) היה פילוסוף יהודי-גרמני.

ביוגרפיה

עבודתו בראשית המאה ה-20 התמקדה בתחום ההיסטוריה של הפילוסופיה. הוא שימש פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת ברלין. בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, בשנת 1935 הוא עבר לבריטניה ובשנת 1939 לארצות הברית.

באחרית ימיו חי ופעל בארצות הברית, והיה יועץ לפילוסופיה לספריית הקונגרס.

הגותו הפילוסופית נחקרה רבות: מכון ליאו בק, שברשותו אוסף כתבי היד של באומגרט, מציע מלגה לסטודנטים ההוגים בעבודתו ומרחיבים אותה.

הוא נפטר בלונג ביץ'(אנ'), ניו יורק.

ב-1965, שנתיים לאחר מותו, התפרסמה רטרוספקטיבה פרי עטו, "מבט לאחור על קריירה באוניברסיטה גרמנית" ("Looking Back on a German University Career"), על שנותיו באוניברסיטת ברלין.

עבודותיו העיקריות

  • Franz v. Baader und die philosophische Romantik, 1927.
  • Der Kampf um den Lebenssinn unter Vorläufern der modernen Ethik, 1933.
  • Bentham and the Ethica of Today, 1952.
  • Great Western Mystics and their Lasting Significance, 1961.
  • Die abendländische Mystik, 1963.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה ובנושא גרמנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.