גנאדי אורלוב
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
2 במרץ 1945 (גיל: 80) חרקוב, אוקראינה הסובייטית, ברית המועצות | |||
| שם מלא | גנאדי סרגייביץ' אורלוב | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
גנאדי סרגייביץ' אורלוב (ברוסית: Генна́дий Серге́евич Орло́в; נולד ב-2 במרץ 1945, חרקוב, אוקראינה הסובייטית, ברית המועצות) הוא כדורגלן עבר סובייטי, ששיחק בעמדת החלוץ. חתן פרס אמן הספורט של ברית המועצות. ידוע יותר בתור פרשן ספורט, זוכה פרס TEFI משנת 2008.
ביוגרפיה
הוא נולד בחרקוב ב-1945 במשפחה של שחקן הכדורגל והמאמן סרגיי איוואנוביץ' אורלוב[1]. לאחר המלחמה עברה המשפחה לעיר קמנסק-אורלסקי. לאחר תאונת קרינה שהתרחשה במפעל מאיאק בספטמבר 1957, המשפחה חזרה לאוקראינה.
קריירה בספורט
בעודו עדיין תלמיד בית הספר, הוא שיחק בקבוצת אוונגרד סומי. לאחר סיום הלימודים, הוא קיבל הזמנה מקבוצת אוונגרד חרקוב, שם הוא שיחק עד 1965.
באביב 1966, במחנה האימונים, הבחין בו מאמנה של קבוצת הפאר מלנינגרד, "זניט" והוא זומן ללנינגרד. בשנת 1966, הוא שיחק עבור קבוצת המילואים של המועדון ולאחר מכן עבר להרכב הקבוצה הבוגרת ושיחק 5 משחקים. בשנה שלאחר מכן נפצע קשה עקב קרע בשריריו והתכוון לחזור לחרקוב, אך נשאר בלנינגרד, משום שאשתו נטליה אורלובה החלה לעבוד בתיאטרון בעיר.
הוא שיחק גם בקבוצת דינמו לנינגרד. בגיל 25, הוא נאלץ לסיים את קריירת המשחק מסיבות בריאותיות (עקב פריצת דיסק).
חינוך
בגיל 17, הוא התקבל ללימודים במכון הרדיוטכני של חרקוב והתמחה כ"מעצב של ציוד רדיו". לאחר שלמד במשך שלושה חודשים הוא הועבר לאוניברסיטת חרקוב בפקולטה להיסטוריה. כשהפך לשחקן של "זניט" בלנינגרד, עבר לאוניברסיטת לנינגרד ולמד שם בפקולטה לעיתונאות. מאוחר יותר הוא חזר לאוניברסיטת חרקוב.
הוא למד גם במכון לאמנות התיאטרון והקולנוע. מאז 2005, עומד בראש המחלקה לתאוריה ושיטות כדורגל במחלקת האימון באוניברסיטה על שם לסגפט בסנקט פטרבורג[2].
בשנת 2006, כתב את התזה שלו על "גיבוש נכונות הגיוס של שחקני כדורגל בליגה הרוסית" וקיבל תואר מועמד למדעי הפדגוגיה[3][4].
פעילות עיתונאית
עוד כששיחק בהרכב דינמו לנינגרד, פרסם כתבות בעיתון Smena. לאחר סיום הקריירה שלו ככדורגלן הוא הפך לכתב של העיתון "פועל הבנייה".
כיום הוא נשיא איגוד עיתונות הספורט של סנקט פטרבורג[5] והוא נשיא האיגוד הרוסי של פרשני הספורט.
ב-1973, לאחר מותו של הפרשן הלנינגרדי הנודע, ויקטור סרגייביץ' נבוטוב, הוכרזה תחרות בטלוויזיה על מנת למלא את התפקיד שהתפנה, שזכה בו גנאדי אורלוב.
הוא עבד כפרשן בתחרויות ספורט שונות: באליפות העולם בכדורגל, ביורו ובמשחקים האולימפיים. הוא היה מארח של תוכניות ספורט בטלוויזיה של לנינגרד וסנקט פטרבורג (בעיקר בערוץ חמש). הוא גם נהג שוב ושוב לשמש כפרשן כדורגל בערוץ הראשון (ORT)[6], שם הוא גם אירח את התוכנית "השער!".
בנובמבר 2009 הוא עבר לחברת הטלוויזיה NTV פלוס.
מ-19 באפריל 2010 שימש כמארח תוכנית הספורט "הון הכדורגל" בערוץ "NTV-פטרבורג"[7]. בין 2010 ל-2016, על פי בקשת הנהלת מועדון הכדורגל וחברת גזפרום, שימש כפרשן של כל המשחקים של זניט בערוצים NTV פלוס, Match TV ובערוץ NTV[8] . בעונת 2016–2017, הוא פרשן רק את משחקי הבית של זניט ומאז 2017 כבר אינו מפרשן על בסיס קבוע.
מנובמבר 2015 פירשן לא רק טורנירי כדורגל אלא גם כדורעף[9] עבור ערוץ הטלוויזיה "Match TV"[10]. משמש כפרשן הספורט של העיתון "סוף שבוע ספורט" (Спорт уик-энд). מאז 2015, הוא מנחה את תוכנית הספורט "הארכה" בתחנת הרדיו "הד מוסקבה"[11].
מאז 2017 מנהל את הבלוג שלו "GSO" ברשת החברתית VKontakte .
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P31
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P569
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P19
- כדורגלנים סובייטים
- חלוצי כדורגל סובייטים
- כדורגלני מטאליסט חרקיב
- כדורגלני דינמו סנקט פטרבורג
- כדורגלני זניט סנקט פטרבורג
- סגל ערוץ 1 הרוסי
- זוכי פרס TEFI
- מנחי טלוויזיה רוסים
- סגל Match TV
- פרשני ספורט רוסים
- סובייטים שנולדו ב-1945