גמא
(הופנה מהדף גמא (אות))
| Γ γ גמא | |
|---|---|
 | |
| אלפבית יווני | |
| Α α אלפא | Β β בטא |
| Γ γ גמא | Δ δ דלתא |
| Ε ε אפסילון | Ζ ζ זטא |
| Η η אטא | Θ θ תטא |
| Ι ι יוטא | Κ κ קפא |
| Λ λ למדא | Μ μ מו |
| Ν ν נו | Ξ ξ קסי |
| Ο ο אומיקרון | Π π פאי |
| Ρ ρ רו | Σ σ ς סיגמא |
| Τ τ טאו | Υ υ אופסילון |
| Φ φ פי | Χ χ כי |
| Ψ ψ פסי | Ω ω אומגה |
| אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש | |
 דיגמא
|
 סטיגמא
|
 הטא
|
 סאן
|
 קופא
|
 סאמפי
|
 שו
|
|
גמא (אות גדולה: Γ, אות קטנה: γ) היא האות השלישית באלפבית היווני. ביוונית עתיקה נהגתה כגימ"ל (IPA: /ɡ/). ביוונית מודרנית נהגית כגימ"ל רפה בעבר (IPA: /ɣ/ – כהגיית ע'ין בערבית). הצירוף γγ נהגה נְגְּ, כמו במילה "אנגליה". הצירוף γκ נהגה כגימ"ל בעברית. הצירוף γι נהגה כאות Y באנגלית. הצירוף γου משמש לתעתוק צליל W משפות זרות.
התפתחות של האות
האות התפתחה לאותיות הלטיניות C ו-G ולאות הקירילית Г.
שימושי האות גמא
- במתמטיקה:
- פונקציית גמא היא פונקציה שמרחיבה את המושג "עצרת" לשדה המספרים המרוכבים.
- האות גמא מסמלת את קבוע אוילר.
- בפיזיקה:
- האות מייצגת את הקרינה האלקטרו-מגנטית המייננת – קרינת גמא.
- האות גאמא היא סמל לפוטון.
- האות מייצגת את מקדם ההתפשטות הנפחית של חומר.
- בתורת היחסות פקטור לורנץ.
- במכניקה, בבעיית האוסצילטור ההרמוני, האות מייצגת את המקדם של הנגזרת שראשונה של המשתנה.
- מטריצות גאמה של דיראק.
- בגיאופיזיקה מסמלת את המפל האדיאבטי.
- גמא מסמלת משקל סגולי של נוזל/חומר בתחום ההידראוליקה.
- באסטרונומיה, האות מסמלת את הכוכב השלישי בעוצמתו במערכת כוכבים.
- בגמרא האות משמשת (תחת הכינוי "גאם") לתיאור צורה בעלת שתי צלעות עם זווית ישרה, או כדי לתאר אורך ורוחב של חפץ ("מידת גמיו")[1].
- בהלכה, האות משמשת כדימוי לצורה ההנדסית של הזווית הישרה, לדוגמה: "הייתה עשויה כמין קשת או גאם"[2], כלומר, עיר שנבנתה בצורה של שתי זרועות הנראות כמו האות היוונית "גאם" (הגדולה). וכן הרמב"ם בהלכות סוכה כתב[3]: " היו לה שתי דפנות גמורות זה בצד זה כמין גם..."
- במדרש גם כן האות משמשת כדימוי לאותה צורה הנדסית, לדוגמה המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען "הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם"[4]
- במסחר באופציות:
- האות גמא מייצגת את הרגישות של מחיר הנגזר ביחס לשינוי בערך נכס הבסיס.
