גיזלה ורבצירק
גיזלה ורבצירק (באנגלית: Gisela Werbezirk או Werbisek; 8 באפריל 1875 – 15 באפריל 1956) הייתה שחקנית ממוצא אוסטרי-הונגרי, כוכבת גדולה בתיאטרון היהודי בין שתי מלחמות העולם. מחזות רבים נכתבו עם תפקיד ראשי במיוחד בשבילה. היא שיחקה בתפקידים שהביעו מחשבות על תחומים שונים בחיים, בין היתר החיים בעיר גדולה, קונפליקטים שאפיינו התמודדות של בני ובנות הדור המתבולל שמוטרד מהעבר וההיסטוריה המשפחתית וקשיים של דור ההורים במוראביה או בהונגריה.[1]
ביוגרפיה
ורבצירק נולדה וגדלה בפרסבורג (כיום ברטיסלבה, בירת סלובקיה) למשפחה יהודית.[2] לפני שהפכה לשחקנית קולנוע, היא החלה את דרכה כשחקנית תיאטרון בווינה, שם גילמה תפקיד של אישה "זקנה" בת 35, אף על פי שהייתה אז בת 15 בלבד.[3] במהלך רוב הקריירה שלה, היא הופיעה בתיאטראות ברחבי אירופה, בעיקר בווינה ובברלין. הושוותה לשחקנית הקולנוע מארי דרסלר[3]. בעקבות האנשלוס זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ורבצירק היגרה עם משפחתה לאמריקה כפליטה יהודית כדי להימלט מרדיפות הנאצים. היא הגיעה לניו יורק בסוף 1938. בתחילה הופיעה בתיאטראות ברודוויי ולאחר מכן קיבלה תפקידים קטנים בסרטים הוליוודיים.
קריירת משחק
ורבצירק הייתה ידועה כשחקנית תיאטרון ששיחקה על במות באירופה במהלך קריירה ארוכה של למעלה מ-35 שנה. בשנת 1946 עיתון ה"ואלי טיימס" בקליפורניה כינה אותה "הקומיקאית המובילה באירופה". היא נודעה בעיקר בווינה, שם הופיעה במשחק על במה והייתה פופולרית בקרב צופי התיאטרון.[4] היא הייתה שחקנית בולטת בתיאטראות יהודיים ברובע הלאופולדשטדט, שם זכתה להכרה כששיחקה בתפקידי אלמנות חזקות בהפקות קומיות שונות. תפקידיה הושוו לעיתים קרובות לסטריאוטיפ של ה"אמא הפולנייה" (ידישע מאמא), אמא שתלטנית שמעריצה את הבן שלה.[5]
כמו נשים יהודיות רבות בווינה, היא היגרה לוינה ממזרח אירופה עם חלום להיות שחקנית במה. היא זכתה לשבחים מהמבקרים על ההומור ויכולות המשחק שלה. עם זאת, הופעתה ספגה ביקורת לעיתים קרובות, כאשר מבקרים יהודים גברים טענו שהיא לא מושכת מכדי לשחק תפקידים לא-יהודיים בצורה משכנעת. למרות זאת היא הייתה שחקנית מוערכת והישגית בסצנת התיאטרון היהודי.[6] ב-1921, נכתב עליה בעיתון האוסטרי The Bomb שהיא "ככל הנראה הכוח הקומי החזק ביותר שניתן לראות כיום על במה בווינה".[7] בסוף 1923, היא קיבלה את אחד מתפקידיה המצליחים ביותר בהצגה "Frau Breier aus Gaya", שם גילמה את תפקידה של סאלי ברייר, אישה מצליחה בתחום גידול העופות לבשר.[5]
בין שאר ערי אירופה אליהן הגיעה, ורבצירק הגיעה גם לברלין, משם חזרה לווינה ב-1929 לאחר שהות ארוכה.[8] בשנת 1936 היא שיחקה בתפקיד ראשי בהצגה "מיצי" בתיאטרון Deutsches Volkstheater של וינה, שם הופיעה למעלה מ-100 פעמים בשלושה תיאטראות שונים עם האנסמבל.[9] לדבריה היא שיחקה במחזה Irish Rose ברחבי אירופה יותר מ-1,000 פעמים[10] במהלכן היא הייתה השחקנית דוברת הגרמנית שהרוויחה את השכר הגבוה ביותר.[11]
קריירה בתחום לאחר ההגירה לארצות הברית
היא היגרה לארצות הברית בשלהי 1938, אז כבר הייתה שחקנית מוכרת באירופה, ולכן היא ציפתה למצוא עבודה בתחומי המשחק במהירות. למרות הפרסום שלה באירופה, בארצות הברית היא לא הייתה מוכרת וספגה קיטונות של בוז בעקבות שמה.[12] בתחילה היא הופיעה בתיאטראות בברודוויי[13] והופעת הבכורה שלה הייתה בתפקיד ראשי בגרסת היידיש של המחזה "המלכה האם" בתיאטרון הלאומי של ניו יורק.[14] לפני כן היא שיחקה בתפקיד מרכזי במחזה בשם "החווה האפורה".[15]
היא גם הופיעה בקולנוע וזכתה לשבחים על תפקידה כאישה גרמניה מבוגרת בסרט "נשים בשעבוד" משנת 1943. בביקורת שנכתבה בעיתון The Commercial Appeal ציינה המבקרת לילארד מגי על משחקה של ורבצירק שהיא "נתנה דין וחשבון טוב על עצמה"[16] ככל הנראה היא שיחקה בכ-150 תפקידים, בדרך כלל כגברת מבוגרת, אך שיחקה גם בתפקידי משנה רבים.[17]
חיים אישיים
ורבצירק הייתה ממוצא יהודי ונישאה ליוהאן פיפל, אחיינו של פרידריך גוסטב פיפל שהיא קרדינל הכנסייה הקתולית והארכיבישוף של וינה.[18] הוא היה גם המנהל האישי שלה. הוא תואר על ידי אחד העיתונאים כ"אדם שמן להפליא, דברן".[17] לזוג נולד בן בשם היינריך פיפל, שמאוחר יותר בעקבות המעבר לארצות הברית שינה את שמו להנרי פיבר.[19]
ההגירה לארצות הברית
עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, שלושה ימים לאחר שגרמניה פלשה לאוסטריה היא ברחה לאיטליה יחד עם משפחתה בסיוע חברים ובני משפחה. שם המשפחה שלה היה ידוע והם נסעו לאיטליה פעמים רבות בעבר, מה שאיפשר להם לעבור את הגבול מאוסטריה לאיטליה. בנה הנרי היה ממוקם במיקום גבוה ברשימת השמות ב"ספר השחור " של הגסטפו בשל פעילותו האנטי-נאצית ועקב היותו יהודי שנלחם למען הצבא הצ'כי. הוא נעצר וגורש לגרמניה, אך הצליח להימלט עם משפחתו לצרפת ולאחר מכן ללונדון.[19]
בסוף 1938 הם הפליגו מלונדון על ספינת ה-SS איל דה פראנס כפליטים שהיגרו לאמריקה[18] שם קיוו למצוא מפלט מרדיפות הנאצים.[20] היא סבלה מגינוי בעקבות השם שלה, מה שהביא אותה לבטל את החלק בשם משפחתה "פיפל" (שהגיע בעקבות הנישואין).[21] היא לא הייתה מודעת לכך של"פיפל", שנחשב לשם מכובד באוסטריה, יש משמעות פחות רצויה בשפה האנגלית. בראיון ב-1946 היא טענה שהיא מקבלת כ-20 שיחות מתיחה ביום בעקבות השם, חלקן עם חדשות כוזבות על בנה, למשל שהוא היה מעורב בתאונה. למרות זאת היא לא רצתה להסיר את מספר הטלפון שלה מספר הטלפונים מכיוון שחששה לאבד קשר עם חברים.[12] ורבצירק קיבלה בסופו של דבר אזרחות אמריקאית וחיה את שארית חייה בארצות הברית.[17] היא נפטרה בביתה כתוצאה מאי-ספיקת כליות ב-15 באפריל 1956, בגיל 81.[22]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אמנויות הבמה | הקהילות היהודיות באוסטריה
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ ANNO, Wiener Sonn- und Montags-Zeitung, 1929-04-29, Seite 9, anno.onb.ac.at
- ^ 1 2 Silverman 2012, p. 99.
- ^ Silverman 2012, pp. 99-100.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ heinrich Piffl, forced to flee with parents from Austria
- ^ Women in bondage
- ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"