ג'ו אסטיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
עריכה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
תבנית {{מוזיקאי}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ג׳וזפין אנטואנט אסטיל (אנגלית: Josephine Antoinette Estill‏; 25 באפריל 1921 – 9 בדצמבר 2010) הייתה זמרת,[1] מורה לפיתוח קול[2][3][4] [5] וחוקרת קול[6] אמריקאית. אסטיל ידועה בעיקר בזכות המחקר שלה ופיתוח שיטת ההדרכה הקולית של אסטיל, מתודה לפיתוח מיומנויות קוליות המבוססת על פירוק פיזיולוגי לגורמים, במטרה להשיג שליטה על מנגנונים ספציפיים בתהליך יצירת הקול.[7][1]

ביוגרפיה

ג׳וזפין אנטואנט ואדאלה נולדה בדונורה, פנסילבניה, שבארצות הברית. היא שרה באופן מקצועי ברדיו בפיטסבורג בשנים 1939–1940, ובהוליווד ב־1940–1947. לאחר שהתחתנה עם תומאס אסטיל מקולורדו ספרינגס, ערכה במהלך שנת 1953 סיבוב הופעות של קונצרטי ליד באירופה כולל הופעות בהאג, אמסטרדם, קופנהגן, אוסלו, לונדון, ציריך, ז׳נבה ופריז. במשך 13 השנים הבאות הופיעה אסטיל כסולנית בקולורדו ספרינגס, קולורדו, עם מקהלת האקדמיה של חיל האוויר, התזמורת הסימפונית של קולורדו ספרינגס והאופרה של קולורדו ספרינגס

ב־1969 אסטיל סיימה לימודי תואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטת קולורדו, וב־1971 קיבלה תואר שני בחינוך למוזיקה מאוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב בקליבלנד, אוהיו. במהלך לימודיה באוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב, למדה אסטיל קורסי בחירה בנושאי קול וקלינאות תקשורת, וכך נחשפה לראשונה למדעי הקול.

בשנת 1972, מונתה אסטיל לשמש כמדריכה קולית במחלקת אף־אוזן־גרון, במרכז הרפואי אפסטייט שבסירקיוז, ניו יורק. בתפקיד זה, שמילאה עד לשנת 1979, עבדה אסטיל תחת ד״ר ריי קולטון, וד״ר דוד ברואר, שניים מחוקרי הקול המובילים בארצות הברית באותה תקופה. בתקופה זו החלה במחקר החלוצי שלה[2] בנושא ”ששת איכויות הקול”: ”דיבור” (speech), ”פלסט” (falsetto), ”יבבה” (sob), ”טוואנג” (twang), ”אופרה” (opera) ו”צעקה” (belt).[8] קולטון, ברואר ואסטיל הציגו מאמרים רבים על מחקריהם בכנסים בנושא ’טיפול בקול המקצועי’ של קרן הקול.

ב־1980–1984, נרשמה אסטיל לתוכנית לדוקטורט בדיבור ושמיעה באוניברסיטת ניו יורק. היא השלימה את כל חומרי הלימוד, אך עזבה מבלי להגיש את עבודת הדוקטורט.

תחומי העניין של אסטיל ומחקרי הקול שלה הובילו לפיתוח שיטת ההדרכה הקולית של אסטיל[1] ובשנת 1991 ייסדה את חברת ’שיטות פיתוח הקול של אסטיל’ במטרה להגן על קניינה הרוחני ולהסדיר תהליך הסמכה אחיד של מדריכים.

ב־10 בספטמבר 2004 אוניברסיטת מזרח אנגליה העניקה לאסטיל תואר דוקטור לשם כבוד (LittD).[9][10]

ב־9 בדצמבר 2010, אסטיל נפטרה בסנטה רוזה, קליפורניה.[11]

מחקר

אסטיל חקרה תכונות שונות המקושרות לסגנונות שירה שונים באמצעים מדעיים ובסיוע מכשור וטכניקות רפואיות כדוגמת אֶלֶקְטְרוֹמִיוֹגְרַפְיַה, ניתוח אותות קול, צילומי רנטגן ואנדוסקופיה של בית הקול, מדידות אקוסטיות ושיטות דימות של מיתרי הקול כגון וידאוסטרובוסקופיה. מחקרה הוביל אותה לפיתוח סדרה של תרגילים קוליים לפיתוח השליטה של הזמר על מבנים קוליים וקבוצות שרירים מסוימות במערכת הקול.[1] [6] [12] הקלטות וידאו אנדוסקופיות שערכה אסטיל בגרונות של זמרים במהלך ביצוע הדגימו יכולות שליטה ספיציפיות על מנגנונים מסוימים בתהליך יצירת הקול. לדוגמה, טכניקת ’צחוק שקט’ הגורמת לנסיגה של המיתרים המדומים.[13][14][15] תרגילים מסוג זה ועוד רבים אחרים נכללים בשיטת ההדרכה של אסטיל והם שינו את הבנת הטכניקות שבכלים אלה במהלך הדרכות קוליות קודם לכן.

ג'ו כל־כך מחוייבת לחשיפת מסתרי הקול שהיא הסכימה ש־12 מחטים יוכנסו לפיה, גרונה ומיתרי הקול שלה, וסירבה שירדימו אותה, כדי שהקריאות תהיינה מדוייקות. זאת הייתה הפעם הראשונה והיחידה שמחקר מעין זה התבצע.

— ריצ'ארד ליפטון, טקס הענקת תואר לשם כבוד של ג'ו אסטיל, 2004

השפעתה

אסטיל העבירה קורסים וסדנאות רבים אודות שיטתה בכל רחבי העולם. לדוגמה, היא הוזמנה להציג בלונדון בפני העמותה לחקר הקול ואיגוד הקול הבריטי[2] ובקורסים שארגנה ג׳יליאן קייס.[16] השפעתה של אסטיל ניכרת במיוחד בחוגי התיאטרון בבריטניה, שם זכו אומצו שיטותיה במהירות וזכו לפופולריות.[17]

אני סבורה שאנו נבין את מלוא היקפו של מודל האימון של ג'ו... רק כשנכנס לעיצומו של המילניום הבא.

— ג'יליאן קייס, 'השחקן ושירתו' Singing and the Actor, A&C Black 200 page x

סופרים ומבצעים רבים הכירו באסטיל ובשיטתה, ששיפרה את עבודתם. ביניהם: ג׳יליאן קייס,[18][19][20][21] דיירדר טראנדל (Deirdre Trundle), [22] מרי מקדונלד קלימק (Mary McDonald Klimek), [23] דונה סוטו־מורטיני (Donna Soto-Morettini), [20][24] ג׳ואן לאדר (Joan Lader), [25] לייזה אולסון (Lise Olson), [26] דיין צ׳לפין (Dane Chalfin)[5] וקלי בלאקהרסט (Klea Blackhurst).

דיסקוגרפיה

ספריה ומאמרים שפרסמה

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).(הקישור אינו פעיל)
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).(הקישור אינו פעיל)
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

לקריאה נוספת

  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"(הקישור אינו פעיל)
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 Harris et al. 1998, p. 171.
  2. ^ 1 2 3 Chapman 2006, p. 256.
  3. ^ Shewell 2009, p. 143.
  4. ^ Houseman 2002, p. 11.
  5. ^ 1 2 Calvi 2007.
  6. ^ 1 2 Chapman 2006, p. 73.
  7. ^ Shewell 2009, p. 335.
  8. ^ Kayes 2004, p. 154.
  9. ^ University of East Anglia 2009.
  10. ^ Mountview Academy of Theatre Arts 2009.
  11. ^ Halverson 2010.
  12. ^ Newham 1998, p. 68.
  13. ^ Shewell 2009, p. 337.
  14. ^ Harris et al. 1998, p. 177.
  15. ^ Colton 2006, p. 398.
  16. ^ Melton 2007, p. 99.
  17. ^ Kayes 2000, p. x.
  18. ^ Kayes 2000, p. vii.
  19. ^ Kayes 2004, p. v.
  20. ^ 1 2 Soto-Morettini 2006, p. xv.
  21. ^ Melton 2007, pp. 97–99.
  22. ^ Trundle 2005.
  23. ^ McDonald Klimek 2008, p. 95.
  24. ^ Soto-Morettini 2006, pp. xvi–xvii.
  25. ^ Melton 2007, p. 30.
  26. ^ Olson 2001, p. 33.
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=ג%27ו_אסטיל&oldid=662263"