ברניס טננבאום
ברניס טננבאום (באנגלית: Bernice Tannenbaum 6 בנובמבר 1913 – 6 באפריל 2015) הייתה פעילה בהסתדרות הציונית הדסה.[1] היא הצטרפה לארגון הדסה בשנת 1944.[2] היא הייתה נשיאת הדסה משנת 1976 עד 1980, ותוך כדי נשיאותה החלה את נוהגה של הדסה לקיים מעת לעת את הכינוס השנתי שלה בישראל בשנת 1978.[3] היא הייתה יו"ר ההסתדרות הרפואית של הדסה בין השנים 1980-1984.[3]
בשנת 1983 הקימה טננבאום את הדסה אינטרנשיונל. [4] היא גם פעלה נגד הצהרה המשווה בין ציונות לגזענות שנכללה בנספח לדו"ח שייבחן בוועידה האחרונה של עשור האומות המאוחדות לנשים שהתקיימה בניירובי, קניה בשנת 1985.
כפי שנאמר בספר It Takes a Dream: The Story of Hadassa, מאת מרלין לוין, "ברניס ביקשה מ[הנשיא רונלד] רייגן להתנגד בפומבי להחלטת האו"ם. הוא הסכים והבטיח שהמשלחת האמריקאית תצא מניירובי אם החלטה כי הציונות שווה לגזענות תיכלל בהצהרת הוועידה הסופית", תאושר.
טננבאום שכנעה את הסנאט של ארצות הברית לגנות את החלטת הוועידה ולדרוש כי יסגו מהרעיון.[1] היא טסה לקניה עם טיוטת החלטת הסנאט, שם חזרה מורין רייגן, בתו של הנשיא רייגן וראש המשלחת האמריקאית, על הבטחת הנשיא לפרוש מהוועידה אם ההחלטה תתקבל בוועידה. קניה תיווכה אז בפשרה שבה הציונות הושמטה מדו"ח הוועידה הסופי.[1] בשנת 2003 הוענק לטננבאום אות הכבוד העליון של הדסה, פרס הנרייטה סאלד לשירות הומניטרי.