בריג'יט נילסן
בריג'יט נילסן (בדנית: Brigitte Nielsen; נולדה ב-15 ביולי 1963) היא שחקנית, דוגמנית, זמרת ואישיות טלוויזיונית דנית.
ביוגרפיה
נולדה בשם ג'יטה נילסן ברדוברה, דנמרק. בתם של האנה, ספרנית במקצועה, וסוונד נילסן, מדען.
נילסן היא גיסתו לשעבר של במאי הקולנוע ניקולס וינדינג רפן.
קריירה
החלה לדגמן בשנות ה-80 והצטלמה עבור מגזין פלייבוי, וצולמה בין היתר על ידי הלמוט ניוטון.
בשנת 1985 שיחקה בתפקיד הראשי בסרט "סוניה האדומה" לצד ארנולד שוורצנגר. ובאותה שנה הכירה את השחקן סילבסטר סטאלון, לימים בעלה, לאחר שהופיעו ביחד בסרט רוקי 4" בו גילמה את לודמילה דראגו, אשתו של איוון דראגו, האנטגוניסט הראשי בסרט.
בשנת 1986 הופיע שוב לצד סטאלון בסרט "קוברה". בשנת 1987 שיחקה את קרלה בסרט "השוטר מבוורלי הילס 2".
ב-2005 השתתפה בעונת ה-V.I.P הבריטית של "האח הגדול". ב-2018 חזרה לגלם את דמותה של לודמילה דראגו בסרט "קריד 2". בשנת 2014 שיחקה בסרט הפעולה "Mercenaries" לצד סינתיה רות'רוק וקריסטנה לוקן.
חיים אישיים
נילסן נישאה חמש פעמים, ולה חמישה ילדים, ארבעה בנים ובת אחת. בעלה הראשון היה קספר ווינדינג לו הייתה נשואה בשנים 1983-1984, ולהם ילד אחד בשם ג'וליאן ווינדינג (רוב הזמן גדל לצד אביו, לשניים קשר מצומצם).
היא נישאה לסילבסטר סטאלון ב-1985 בבוורלי הילס, קליפורניה בביתו של המפיק אירווין ווינקלר. נילסן וסטאלון עבדו ביחד על הסרט "רוקי 4" (השניים התארסו במהלך הצילומים, והתחתנו לאחר שחרור הסרט). נישואיהן נמשכו 19 חודשים, שהגירושין הסתיימו סופית ביולי 1987. מערכת היחסים בין השניים, בין היתר הנישואים והגירושים סוקרו רבות בצהובונים ובאמצעי תקשורת אחרים. בשנת 1989 נולד בנה השני של נילסן, קיליאן מרקוס גסטיאנו, ממערכת יחסים קצרה שניהלה עם שחקן הכדורגל מארק גסטיאנו, אליו גם התארסה ולאחר זמן מה השניים נפרדו.
בין השנים 1990 ו-1992 היא הייתה נשואה לצלם ובמאי הקולנוע סבסטיאן קופלנד (דודו של אורלנדו בלום). לנילסן נולדו שני בנים נוספים מבעלה הרביעי ראול מאייר, דאגלס אהרון (נולד ב-1993) וראול ג'וניור (נולד ב-1995).
ב-8 ביולי 2006 נישאה בפעם החמישית למתאייה דסי (יליד 1978) במלטה, והשניים התגוררו תחילה באיטליה, ובסוף 2010 עברו פאלם ספרינגס היוקרתית בקליפורניה, ארצות הברית. ב-28 במאי 2018 הודיעה נילסן כי היא בהיריון בפעם חמישית. ביוני אותה השנה היא ילדה את בתה הראשונה (לאחר ארבעה בנים) כשהיא בגיל 54.
דיסקוגרפיה
- 1988 - Every Body Tells a Story
- 1992 - I'm the One... Nobody Else
- 2008 - Brigitte Nielsen (שחרור חוזר של I'm the One... Nobody Else ו-Every Body Tells a Story)
קישורים חיצוניים
| פרס פטל הזהב לשחקנית המשנה הגרוע ביותר | ||
|---|---|---|
| 1980–1999 | איימי אירווינג (1980) • דיאנה סקרוויד (1981) • איילין קווין (1982) • סיביל דנינג (1983) • לין-הולי ג'ונסון (1984) • בריג'יט נילסן (1985) • דום דה-לואיז (1986) • דריל האנה (1987) • כריסטי מקניקול (1988) • ברוק שילדס (1989) • סופיה קופולה (1990) • שון יאנג (1991) • אסטל גטי (1992) • פיי דאנאוויי (1993) • רוזי אודונל (1994) • מדונה (1995) • מלאני גריפית' (1996) • אליסיה סילברסטון (1997) • מריה פיטילו (1998) • דניס ריצ'רדס (1999) | |
| 2000–2019 | קלי פרסטון (2001) • מדונה (2002) • דמי מור (2003) • בריטני ספירס (2004) • פריס הילטון (2005) • כרמן אלקטרה (2006) • אדי מרפי (2007) • פריס הילטון (2008) • סיינה מילר (2009) • ג'סיקה אלבה (2010) • דייוויד ספייד (2011) • ריהאנה (2012) • קים קרדשיאן (2013) • מייגן פוקס (2014) • קיילי קווקו (2015) • קריסטן ויג (2016) • קים בייסינגר (2017) • קליאן קונוויי (2018) • רבל וילסון (2019) | |
| 2020–הווה | מאדי זיגלר (2020/21) • ג'ודי קיי (2021) • אדריה ארג'ונה (2022) • מייגן פוקס (2023) | |