אתרוג קלבריה
 אתרוג קלבריה
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
|
אתרוג קלבריה (באיטלקית: cedro di diamante; שם מדעי: Citrus medica var. vulgaris) הוא זן של אתרוג שנקרא על השם מחוז קלבריה שבאיטליה. את שמו האיטלקי קיבל האתרוג מהעיר דיאמנטה (אנ') (באיטלקית: Diamante) השוכנת במחוז זה.
היסטוריה
אתרוג קלבריה היה אחד ממיני האתרוג הבולטים בשוק קליפות ההדרים המסוכרות בעיר ליבורנו שבאיטליה, לשם הובא מליגוריה, נאפולי, קלבריה וסיציליה. מהאי קורסיקה הגיעו לתעשיית קליפות ההדרים המסוכרות בעיר ליבורנו אתרוגים מהזן אתרוג קורסיקאי, שהיה אתרוג מתוק בשונה מהזן אתרוג קלבריה שהיה זן חמוץ.
יהודים דתיים רבים מכנים אותו "אתרוג ג'נובה" (לרוב בהגייה אשכנזית: "אתרוג יאנווע") על שם נמל ג'נובה, אשר דרכו יוצא מאיטליה למדינות אחרות כגון אנגליה וארצות הברית, ושהיה מקור חשוב לאתרוגים עוד מתקופת בעלי התוספות.
כיום, אהוד מין זה בעיקר על חסידי חב"ד, חסידי סאטמר וחסידי גור.
כשרות
במשך מאות שנים שימש המחוז מקור מרכזי לאתרוגים עבור יהודי אירופה, וקהילות רבות (בעיקר חסידיות) נהגו להשתמש דווקא באתרוגים אלו. חלק מהחקלאים המגדלים עצי אתרוג באזור קלבריה, משתמשים בטכניקה של הרכבה כדי להגן על עציהם מפני מחלות וקרה. נוהג זה יוצר קושי הלכתי עבור יהודים המעוניינים להשתמש באתרוגים אלה לשם קיום מצוות ארבעת המינים בחג הסוכות, ולפיכך חייב משגיח כשרות לוודא כי העצים הספציפיים שמהם נקטפים האתרוגים המשמשים לקיום המצווה לא עברו הרכבה.
לצורך זה מגיעים לאזור מדי שנה בחודשי הקיץ משגיחי כשרות מאירופה, מארצות הברית וכן מישראל ומפקחים על כשרות הפרדסים מהם נקטפים האתרוגים (שרבים מהם בבעלות יהודית), האתרוגים המשווקים כיום ברחבי העולם עומדים בדרך כלל תחת פיקוח ואין בהם בעיות כשרות.
גידול בישראל
אתרוגים מזן קלבריה גדלים בפרדסים מיוחדים בכפר חב"ד על ידי חקלאים חסידי חב"ד, מזרעי אתרוג שבירך עליו הרבי מליובאוויטש[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתרוגי קלבריה בימינו, מכון ״הידור מצווה״
- Citron: The exquisite fruit that brings rabbis - מאתר ה-BBC
הערות שוליים
- ^ *מגדל האתרוגים: ראיון עם הרב נחום לוריא, אחד ממנהלי פרדסי האתרוגים בכפר חב"ד, באתר חב"ד