ארישטידש פריירה
מדינה |
![]() |
---|---|
שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 18<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים. |
ארישטידש מריה פריירה (בפורטוגזית: Aristides Maria Pereira; 17 בנובמבר 1923 – 22 בספטמבר 2011) היה נשיאה הראשון של כף ורדה.
תולדות חייו
ב-1956 היה בין מייסדי מפלגת PAIGC יחד עם אמילקר קברל ולואיס קברל מגינאה ביסאו והיה לראש התנועה בכף ורדה, במסגרת זו הכיר את אשתו קרלינה, שהייתה אף היא פעילה מרכזית בתנועה. ב-1963 החלה ה-PAIGC להפעיל לוחמת גרילה נגד השלטון הפורטוגלי הקולוניאליסטי בגינאה ביסאו. הפעילות הצבאית לא התפשטה לאיי כף ורדה. ב-20 בינואר 1973 נרצח אמילקר קברל ופריירה הפך לראש התנועה. בספטמבר 1973, לאחר שתנועת השחרור אחזה בכ-90% משטח גינאה ביסאו, הצהיר קברל באופן חד צדדי על עצמאותה, הצהרה שהתקבלה על ידי מספר רב של מדינות אפריקאיות, מדינות מהגוש המזרחי ומדינות בלתי-מזדהות. מדינות כברית המועצות, סין העממית, קובה ומדינות סקנדינביה נרתמו לסייע לאומה הצעירה שקברל הפך להיות נשיאה בפועל. הכרה מצד ליסבון הגיעה רק לאחר מהפכת הציפורנים באפריל 1974. ב-10 בספטמבר אותה שנה העניקה פורטוגל רשמית עצמאות לישות שכללה את גינאה ביסאו וכף ורדה. ב-1975 הפריד פריירה את מדינתו משלטונו של קברל וייסד את כף ורדה העצמאית.
משטרו היה משטר חד-מפלגתי של המפלגה הסוציאליסטית, Partido Africano para a Independência da Cabo Verde - PAICV, אולם הייתה בו הקפדה על דמוקרטיה ברמה מסוימת ועל זכויות האדם (למשל, זו המדינה היחידה באפריקה בה לא הונהג מעולם עונש מוות).[1] עם זאת היה פריירה מקורב למועמר קדאפי ולפידל קסטרו.
בפברואר 1990 החליט פריירה לממש דמוקרטיה רב-מפלגתית. בבחירות לנשיאות שהתקיימו בפברואר 1991 הובס על ידי אנטוניו מונטריו (António Mascarenhas Monteiro).
פריירה נפטר כאשר היה מאושפז בבית החולים של אוניברסיטת קוימברה בפורטוגל, אשתו קרלינה נפטרה שלושה חודשים אחריו.[2]
קישורים חיצוניים

- Aristides Pereira, activist who became Cape Verde’s president, נקרולוג, הבוסטון גלוב, 24 בספטמבר 2011
הערות שוליים
- ^ Aristides Pereira, נקרולוג באינדפנדנט, 23 בספטמבר 2011
- ^ Carlina Pereira, widow of Aristides Pereira, dead at 85