אפסיס

האפסיס בכנסיית סנט אפולינרה אין קלאסה ברוונה, איטליה

איור של שֶׁווה בקתדרלת אמיין, צרפת

שֶׁווה בקתדרלת ריימס, צרפת

אפסיס (בלטינית: apsis, ביוונית: ἀψίς; בריבוי: אפסידים) הוא גומחה, לרוב חצי מעגלית, השוכנת בקיר המזרחי בכנסיות קלאסיות, בעיקר באלו הבנויות בצורת בזיליקה. לרוב ימוקם המזבח המרכזי באפסיס, עליו עורך הכומר את טקס התפילה ("ליטורגיה" אצל האורתודוקסים ו"מיסה" אצל הקתולים).

משמעות המילה אפסיס ביוונית היא "קשת". כנסיות נוצריות עתיקות נטלו את דגם האפסיס מהבזיליקה הרומית. ניתן למצוא כנסיות חד-אפסידיאליות ותלת-אפסידיאליות. במקרה של כנסייה תלת-אפסידיאלית ימוקם המזבח המרכזי על פי רוב באפסיס המרכזי, ובאפסידות הצדדיות יוצבו מזבחות משניים. בשל חשיבותו וקדושתו של האפסיס יש הקפדה רבה בעיטורו, דבר הבא לידי ביטוי בויטראז', פסיפס, ציור, פיסול, תבליטים ועוד.

לעיתים יימצא מתחת לאפסיס חלל הקריפטה, בה טמונים החפצים או השרידים הקדושים, לעתים גם קבר של קדוש.

כאשר האמבולטוריום סביב האפסיס מוקף בזר קפלות הקורנות ממנו כמו עלי כותרת של פרח קוראים לתצורה זו "שֶׁווה" (צרפתית: Chevet). אפסיסים בתצורת שֶׁווה נפוצים בקתדרלות גותיות צרפתיות.

חלקי השֶׁווה (Chevet) הגותי

חלקי השֶׁווה (Chevet) של קתדרלת ויטוס הקדוש, פראג:

ראו גם

• אדריכלות של כנסיות