אסתר גהלין
אסתר גהלין לבית הנריקס (1892 – 1949) הייתה ציירת דנית-שוודית ממוצא יהודי שציירה בצבעי מים ושמן, טבע דומם, חללי פנים, דיוקנאות ונופים. משנת 1922, היא ובעלה האמן הוגו גהלין התיישבו בעיירה השוודית הלסינגבורג שם התכנסו לעיתים קרובות אמנים וסופרים מקומיים בביתם.[1] בשנות ה-40 היא יצרה הדפסים על בדים בהשראת אמנות נוצרית קדומה.[2][3]
ביוגרפיה
אסתר הנריקס נולדה ברובע פרדריקסברג בקופנהגן ב-24 במרץ 1892, הייתה בתם של מנהל מפעל מיכאל אמיל מרטין הנריקס וג'ולי כריסטיאן פולסן. בזכות ההצלחה של אביה בייצור מוצרים סרוגים, היא גודלה בבית יהודי אמיד ומעמד בינוני. הציירת מארי הנריקס הייתה קרובת משפחה שלה.
לאחר שלמדה בבית הספר הטכני בקופנהגן (KTS) משנת 1908, היא התקבלה לאקדמיה המלכותית הדנית לאמנויות יפות בשנת 1911, וסיימה את לימודיה בשנת 1915.[2][3]
גהלין התחתנה עם הצייר השוודי הוגו גהלין (1889–1953) ביוני 1917. בשנת 1920 הם בילו שנה באיטליה בביקור בערים כמו אסיזי ורוונה בטיול לימודי. בשובם ערכו תערוכה משותפת בגלריית גומסון בסטוקהולם.[2] בשנת 1922 הם התיישבו בהלסינגבורג, תחילה בראוס ומשנת 1925 בבית ברחוב סנט קלמנס, שהפך למקום מפגש חברתי של אמנים, סופרים ושחקנים מקומיים.[1]
במשך שנים רבות ציירה גהלין בצבעי מים ושמנים, ויצרה דיוקנאות, טבע דומם ונופים, האחרונים בהשראת נופים מביתה המשקיפים על נמל העיר, בתיה וגינותיה. עבודותיה זכו לביקורות טובות בדרך כלל, במיוחד ציורי הטבע דומם שלה. הדבר נכון גם לגבי ההדפסים על בדים שיצרה מסוף שנות ה-30. יצירותיה של אסתר גהלין מוצגות במוזיאון הלאומי, במוזיאון האמנות של מאלמה, מוזיאון מודרנה, מוזיאון האמנות של מאלמה ובמוזיאונים של הלסינגבורג. לכבודה התקיימה רטרוספקטיבה במוזיאון לאמנות ויקינגסברג בהלסינגבורג בשנת 1952, לכבוד שישים להולדתה.[2]
אסתר גהלין נפטרה ב-23 באוקטובר 1949 בהלסינגבורג שם היא קבורה בבית העלמין ראוס.[2][3]
