אנרי מונטה
אנרי פיליפ מואיז מונטה (נולד בפריז, 23 בפברואר 1874, מת במחנה הריכוז זקסנהאוזן, 12 באפריל 1943; בצרפתית: Henri Philippe Moïse Monteux) היה שחקן תיאטרון וקולנוע יהודי-צרפתי, ואחיו של המנצח פייר מונטה.[1] אבותיו היו יהודים ספרדים, שהיגרו לדרום צרפת.[2]
חיים וקריירה
נולד ברחוב 16 rue de la Grange Batelière, הוא היה ילדם הרביעי של גוסטב וקלמנס מונטה שעברו לפריז ממרסיי ב-1864. הוא גדל במשק בית צנוע, אביו היה סנדלר ואמו מורה לפסנתר. אחיו הצעיר פייר נזכר מאוחר יותר שכשהיו ילדים הם בילו אחר הצהריים בהתבוננות בעוברים ושבים בכיכר המקומית, דבר שהכין את היסודות של השחקן העתידי שלו.
ב-30 בספטמבר 1895 מונטה ערך את הופעת הבכורה שלו בתיאטרון הלאומי דה ל'אודאון בתור ז'ורז' ברוואל ב- La Vie מאת אדולף טלסו, לאחר שביולי הקודם זכה בפרס על טרגדיה בהקונסרבטואר של פריז (כתלמידו של גוסטב וורמס) עם הופעתו כאותלו.[3] הוא שיחק את אותו תפקיד וזכה לשבחים רבים בהפקה של "More de Venise" של אלפרד דה ויניי באותו תיאטרון בדצמבר אותה שנה.[3] ב-1903 הוא שחק ברביו בפולי ברז'ר: פנטומימה משעשעת עם כלבים, "une pantomime extrêmement amusante, jouée par des chiens". [4]
הוא ביצע תפקידים ראשיים, כמו: מולייר ב-"Le Prêcheur converti", הדמות הראשית ב-"Britannicus", אורסטה ב-"Andromaque" ורוברט מורל בבכורה של "Les Irréguliers". מאוחר יותר הוא התפרסם בתיאטרון שרה-ברנהרדט ונחשב למומחה במחזות רוסטנד, [5] שצוין בתפקידים הקשורים לבנו-קונסטנט קוקלין (אנ'),[6] והמשיך ליצור כמה סרטים ותקליטים.
ב-1937 כיכב מונטה ב-"Pas de ça chez nous" בתיאטרון הרנסאנס (תיאטרון הפול) בתור הנשיא. מבקר ציין כי אנרי מונטה הזכיר לכולם איזה שחקן מדהים הוא, מפגין עוצמה דרמטית יחד עם פנטזיה.[7]
בזמן מעצרו בפריז הוא שיחק את האב השיכור בסרט "The Mother" של גורקי.
סרטים
- Un roman parisien - 1913
- Je t'aime - 1914
- La maison du baigneur - 1914
- L'équipage - 1928
- 1938 - Mon curé chez les riches
- 1939 - Cavalcade d'amour
- 1939 - La Brigade sauvage
עבודה תיאטרלית
- 1896 - Les Perses
- 1902 - Nos deux consciences
- 1905 - Les Oberlé
- 1907 - The Affair of the Poisons
- 1907 - Le Manteau du Roi
- 1908 - La Femme X...
- 1909 - Nick Carter
- 1909 - La Pierre de Lune
- 1911 - Les Deux Orphelines
- 1921 - Monsieur de Pourceaugnac
- 1925 - Mon curé chez les riches
- 1925 - L'Archange
- 1926 - Deburau
- 1927 - Les Amants de Paris
- 1929 - Tristan et Iseut
- 1931 - La Dame aux camélias
- 1931 - L'Aiglon
- 1932 - Une jeune fille espagnole
- 1938 - Là-bas
- 1938 - Font-aux-Cabres
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ List of deaths following deportation (Arrêté du 31 janvier 1997 portant apposition de la mention << Mort en déportation >> sur les actes de décès), retrieved 24 June 2013.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ 1 2 Noel E & Stoullig E. Les Annales du Théâtre et de la Musique, 21eme édition, 1895. G Charpentier et E Fasquelle, Paris, 1896, p121-51.
- ^ La Soirée parisienne. Revue illustrée des théâtres. January 1903 (no.3). Concerts et Music-Halls
- ^ Mousnier, Jean-Philippe. Pierre Monteux. L'Harmattan, Paris, 1999 (in French), p163.
- ^ Monteux, Doris G (1965). It's All in the Music: The Life and Work of Pierre Monteux. William Kimber, London, 1965, p17.
- ^ Le Monde illustré 10 April 1937 p281 (review by Antoine)