אנחווי
 | |
| הר חואנגשאן | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| נציבויות במחוז | 16 |
| בירת המחוז | חֶפֵיי |
| שטח | 140,200 קמ"ר (דירוג: 22) |
| ‑ הנקודה הגבוהה | חואנגשאן (1,864 מטרים) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 61,027,171 (דירוג: 9, 2020) |
| ‑ צפיפות | 440 נפש לקמ"ר (דירוג: 9, 2020) |
| אזור זמן | UTC +8 |
| http://www.ah.gov.cn/ | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
אַנחְווֵי (בסינית: 安徽, בפין-יין: Ānhuì - IPA: [ánxwéi]) הוא מחוז במזרח הרפובליקה העממית של סין. שטחו של המחוז הוא 140,200 קמ"ר ואוכלוסייתו נאמדת בכ-61 מיליון נפש. בירת המחוז היא העיר חֶפֵיי (合肥/Héféi). בדומה למרבית המחוזות במזרח סין, הוא מאוכלס רובו ככולו על ידי בני ההאן.
בדרומו של המחוז נמצא ההר חְװַאנְגְשַׁאן (בתרגום חופשי: ההר הצהוב), אחד מאתרי התיירות הפופולריים בסין ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
היסטוריה
מחוז אנחווי נוצר במאה ה-17, עד אז לא היה זה מושג ברור, אלא צפון אנחווי היה חלק ממישור סין הצפוני, ביחד עם מחוז חנאן של ימינו, מרכז אנחווי, רוכז ברובו על גדת נהר הוי הי, מבחינת אוכלוסייה וצפיפות, דרום אנחווי, ביחד עם היאנגצה היה מחובר יותר לחוביי ולדרום מחוז ג'יאנגסו מבחינה תרבותית. עד שלבסוף, גבעות דרום אנחווי הפכו למקום תרבותי ייחודי ומובחן משלהם.
בתקופת המדינות הלוחמות, שֻוצֻ'ון (כיום: שו) הפכה להיות מרכז בצ'ו, לאחר שנכבשה על ידי צ'ין.
גאוגרפיה
הגאוגרפיה של אנחווי מגוונת, עם אזורים הרריים במערב ושטחים מישוריים במזרח. אזור מרכזי במחוז, המכונה "הקשת של נהר יאנגצה", שוכן במזרח המחוז ומוקף במקווי מים חשובים כגון נהר יאנגצה ונהר הוּאי. השטחים המישוריים מאפשרים פעילות חקלאית רבה, ובחלקם מגדלים אורז, תירס, תותים ומגוון סוגי פירות וירקות.
אוכלוסייה וערים
העיר הגדולה ביותר והבירה של המחוז היא הפינגג'ין (Hefei), שהיא מרכז תעשייתי, כלכלי ותרבותי חשוב. אנחווי נחשב למחוז מיושב יחסית, עם אוכלוסיית מוערכת של למעלה מ-60 מיליון תושבים.
כלכלה וחקלאות
הכלכלה של אנחווי מבוססת על חקלאות, תעשייה וייצור. החקלאות במרכז המחוז מתמקדת בעיקר בגידול אורז ומזון אחר, בעוד שבחלקים המערביים של המחוז עוסקים בייצור סחורות תעשייתיות. ייצור מכוניות, אלקטרוניקה, ותעשיות כימיות הופכים את המחוז למרכז תעשייתי חשוב בסין.
תרבות
אנחווי הוא מקום של היסטוריה עשירה ותרבות מגוונת. יש בו מספר אתרים היסטוריים ותרבותיים חשובים, כולל מקדשים, ארמונות ישנים ומוזיאונים. אחת התופעות התרבותיות החשובות היא האומניות המסורתיות של אנחווי, ביניהן אמנות טאי-צ'י (Tai Chi) ותיאטרון סיני מסורתי, שבאו לידי ביטוי בהפקות מקומיות ובתרבות האזורית.
תחבורה
התחבורה במחוז כוללת רשת כבישים מהירה, רכבות מהירות ותחבורה ציבורית יעילה. בהפינגג'ין יש נמל תעופה בינלאומי, שמהווה צומת תחבורה בין סין למספר מדינות במזרח אסיה.
קישורים חיצוניים
- אנחווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
