אנה טומרקין
אנה-אסתר פבלובנה טומרקין (ברוסית: Анна Павловна Тумаркина; 16 בפברואר 1875 – 7 באוגוסט 1951) הייתה חוקרת פילוסופיה ופסיכולוגיה יהודייה-רוסייה, שפעלה בשווייץ.
נולדה בעיירה דוברובנה שבבלארוס, לסופיה ולפלטיאל, שהיה סוחר. למדה בבית ספר למורות בקישינב. בהמשך למדה פילוסופיה באוניברסיטת ברלין בהנחיית החוקר וילהלם דילתיי. מ-1892 התגוררה בברן שבשווייץ, וב-1895 קיבלה תואר דוקטור על עבודתה בנושא ניתוח השוואתי בין הפילוסופיות של יוהאן גוטפריד הרדר ועמנואל קאנט. במחקריה וספריה עסקה בהיסטוריה של הפילוסופיה, בפסיכולוגיה כמדע, בשיטות מחקר ועוד.
ב-1898 הייתה האישה הראשונה שקיבלה תואר פרופסור באוניברסיטת ברן. ב-1906 קיבלה תואר פרופסור לשם כבוד, וב-1909 קיבלה דרגת פרופסור חבר. היא הייתה האישה הראשונה באירופה שהייתה חברה בסנאט של האוניברסיטה ושיכלה להנחות ולבחון דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים.[1] עד פרישתה ב-1943 לימדה באוניברסיטה בתחום ההיסטוריה של הפילוסופיה.
הייתה פעילה בתנועה הפמיניסטית בשווייץ. ב-1921 קיבלה אזרחות שווייצרית.
בשנת 2000 נקרא על שמה רחוב סמוך לבניין הראשי של אוניברסיטת ברן.
ספריה
- Herder und Kant. Siebert, Bern 1896
- Spinoza. Acht Vorlesungen gehalten an der Universität Bern. Quelle & Meyer, Leipzig 1908
- Die romantische Weltanschauung. Haupt, Bern 1920
- Prolegomena zu einer wissenschaftlichen Psychologie. Meiner, Leipzig 1923
- Die Methoden der psychologischen Forschung. Teubner, Leipzig 1929
- Der Ästhetiker Johann Georg Sulzer. Huber, Frauenfeld 1933
- Wesen und Werden der schweizerischen Philosophie. Huber, Frauenfeld 1948
קישורים חיצוניים
- אנה טומרקין, באתר המילון ההיסטורי של שווייץ, בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית
הערות שוליים
- ^ Early Women at the University of Bern, עמוד 5 (1898)