אמיליה פרז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיליה פרז
קובץ:Emilia Pérez film poster.png
חברה מפיצה נטפליקס

אמיליה פרז (בספרדית: Emilia Pérez, נהגה בספרדית: אמיליה פרס) הוא סרט קומדיית פשע מוזיקלית צרפתי בשפה הספרדית משנת 2024, אותו כתב וביים ז'אק אודיאר. בסרט מככבים זואי סלדנה, קרלה סופיה גסקון, סלינה גומז, אדריאנה פאס, מארק איווניר ואדגר רמירס.

הסרט הוקרן לראשונה ב-18 במאי 2024 בפסטיבל קאן ה-77 בו נבחר להתחרות על פרס דקל הזהב, וזכה בפרס חבר השופטים ובפרס השחקנית הטובה ביותר שבו זכה האנסמבל הנשי.

הסרט היה מועמד ל-10 פרסי גלובוס הזהב (2024) וזכה ב-4 פרסים כולל, הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי והסרט הזר הטוב ביותר, יותר מכל סרט אחר.

הסרט נבחר להתמודד מטעם צרפת על פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-97. הוא מועמד ל-13 פרסים, יותר מכל סרט אחר.[1]

בישראל הסרט הוקרן בבכורה ב-1 בנובמבר 2024 בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה.

עלילה

ריטה מורה קסטרו, עורכת דין בלתי מוערכת במקסיקו, כותבת כתב הגנה לתיק רצח אשתו של איש תקשורת בולט. בניגוד לצו מצפונה היא טוענת להתאבדות. לאחר הזכייה בתיק היא מקבלת שיחת טלפון מגורם מסתורי שמציע לה הצעה שלטענתו תשתלם לה כלכלית. לאחר הסכמתה של ריטה לפגישה היא מגלה כי לקוחה הוא מנהיג קרטל הסמים חואן 'מניטס' דל מונטה. מניטס מעוניין שתסייע לו בהליכי התאמה מגדרית באופן חשאי, ובפתיחת חיים חדשים.

לאחר שהיא חוקרת את הנושא מוצאת ריטה למניטס מנתח מתאים בתל אביב. לבקשתו היא מעבירה את ילדיו ואשתו ג'סי לשווייץ לצורך ביטחונם. מניטס מזייף את מותו ומתחיל בחיים חדשים כשהיא בוחרת בשם אמיליה פרז. ריטה מקבלת סכום כסף משמעותי בתמורה לעזרתה ועוברת למקסיקו.

ארבע שנים מאוחר יותר, ריטה נמצאת בלונדון ונתקלת באמיליה. אמיליה מסבירה כי הניתוק מילדיה קשה לה במיוחד, והיא מעוניינת בעזרתה של ריטה באיחוד המשפחה. ריטה מחזירה את ג'סי וילדיה למקסיקו סיטי, ומציגה את אמיליה כדודה רחוקה של מנטיס שהתנדבה לסייע בגידולם של הילדים. ג'סי אינה מעוניינת בהסדר אבל מוכנה לחזור למקסיקו סיטי רק בכדי להתאחד עם גוסטבו ברון, מי שהיה מאהבה בעבר.

במהלך בילוי במקסיקו אמיליה וריטה נפגשות במקרה עם אם לילד שנעלם, שעוסקת בחיפושים נואשים אחריו. מלאת רגשי חרטה אמיליה משתמשת בקשרי העבר שלה ומקימה עמותה שמטרתה לסייע בזיהוי גופתיהם של נעדרים והרוגי הקרטלים. ריטה ואמיליה מנהלות יחד את העמותה. במהלך פעילות העמותה פוגשת אמיליה באפיפניה, אישה ששרידי בעלה המתעלל אותרו בידי העמותה, והשתיים מתחילות מערכת יחסים.

ג'סי מחדשת את מערכת היחסים שלה עם גוסטבו ובהמשך מתארסת איתו, כעת היא מעוניינת לעבור לגור איתו עם ילדיה. כשהיא מעדכנת בכך את אמיליה הנחרדת זו הופכת תוקפנית וטוענת כי הילדים הם 'שלה'. ג'סי ההמומה והזועמת בורחת עם הילדים, ואמיליה מצידה עוצרת את כל הקצבאות שלה ומאיימת על גוסטבו שיעזוב את מקסיקו.

ג'סי וגוסטבו חוטפים את אמיליה ודורשים כופר מריטה. כאשר ריטה מגיעה למקום המפגש מתחולל קרב יריות, במהלכו אמיליה חושפת את זהותה בפני ג'סי. גוסטבו מכניס את אמיליה לתא המטען של מכוניתו ונמלט משם עם ג'סי, שמעכלת לאיטה את משמעות זהותה של אמיליה. היא דורשת מגוסטבו לעצור ומאיימת עליו באקדח. מתחולל מאבק ובמהלכו המכונית סוטה מנתיבה, וגוסטבו ג'סי ואמיליה נהרגים.

ריטה מעדכנת בבכי את ילדיהם של ג'סי ואמיליה והופכת להיות האפוטרופסית שלהם.

שחקנים

הפקה

את ההשראה לדמות הראשית קיבל אודיאר מפרק אחד מתוך מספרו של הסופר הצרפתי בוריס רזון "Écoute".[2] זאת הפעם הראשונה בה כתב אודיאר את התסריט לבדו, כשתומס בידגיין, שותפו הקבוע לכתיבה, שימש כמשתף פעולה יצירתי.[3]

צילומי הסרט היו אמורים להתחיל בסתיו 2022, אך נדחו בשישה חודשים עקב התנגשויות עם לוח הזמנים של חלק מהשחקנים.[3] במקור הצילומים היו אמורים להתקיים במקסיקו, אך הועברו לסטודיו ליד פריז בהתאם לרצונו של אודיאר, שהסביר שצילומים בסטודיו יאפשרו לו חופש יצירתי רב יותר ביצירת כוריאוגרפיה. צילומי הסרט החלו במאי 2023 והסתיימו ב-5 ביולי.[4]

מוזיקה

ערך מורחב – Emilia Pérez (Original Motion Picture Soundtrack)

קלמן דוקול וקמיל, זוג צרפתי, כתבו והפיקו את הפסקול עבור הסרט וגם את השיר "El Mal" יחד עם במאי הסרט אודיאר.[5]

הפצה

אמיליה פרז נבחר להתחרות על פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 2024, בו הוקרן בבכורה עולמית ב-18 במאי 2024. הסרט זכה בפסטיבל עם סיומו לתשואות סוערות שנמשכו דקות ארוכות.[6] בנוסף, הוענק בפסטיבל פרס השחקנית הטובה ביותר, שחולק בין ארבע כוכבות הסרט: סלדנה, גומז, גסקון ופאז.

זמן קצר לאחר הקרנת הבכורה זכתה נטפליקס בזכויות ההפצה של הסרט בצפון אמריקה ובריטניה תמורת 8 מיליון דולר.[7] בצרפת הסרט עלה לאקרנים ב-21 באוגוסט 2024. בארצות הברית וקנדה הסרט עתיד לעלות בהפצה מוגבלת ב-1 בנובמבר, לפני שיעלה בנטליפקס ב-13 בנובמבר.[8]

בנוסף הוקרן הסרט בפסטיבל טורונטו ב-9 בספטמבר 2024, ועתיד להיות מוקרן גם בפסטיבל הסרטים בבוסאן ב-29 באוקטובר.

ב-18 ביוני 2024 עלה הטריילר הראשון לסרט,[9] ב-30 בספטמבר 2024, חשפה נטפליקס את הטריילר שלה.[10]

ביקורות

באתר Rotten Tomatoes הסרט קיבל 89 אחוזי טריות, המבוססים על 53 ביקורות. באתר Metacritic עומד על ציון ממוצע משוקלל של 71, המבוסס על 20 מבקרים.

הסרט מקבל שבחים על סיפור נועז, ביצועים מרתקים וייצוג פורץ דרך. בנוסף, הסרט הוא נציגה הרשמי של צרפת לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, מה שמחזק את מעמדו כמועמד מוערך.[11]

מנגד, הסרט ספג ביקורת על כך שהגיבורה חוזרת לקול גברי כשהיא כועסת, מה שנחשב לסטריאוטיפ פוגעני כלפי טרנסג'נדרים והליגה ההומו-לסבית נגד השמצה פרסמה מכתב פומבי המגנה את הסרט על ייצוג לא אותנטי של טרנסג'נדרים. בנוסף, הסרט ספג ביקורת גם מצד מקסיקנים, שטענו כי הוא מציג באופן גזעני ומנוכר את התרבות המקסיקנית בעוד רק אחת מהשחקניות הראשיות היא מקסיקנית, מה שהוביל לטענות על חוסר אותנטיות. מבקר הקולנוע המקסיקני ריקרדו גאלגוס ראמוס ציין כי "כל מקסיקו שונאת את הסרט". בתגובה, הבמאי ז'אק אודיאר הודה שלא ביצע תחקיר מעמיק על התרבות המקסיקנית לפני הפקת הסרט. השחקנית סלינה גומז ספגה ביקורת על המבטא שלה בסרט, שנתפס כמלאכותי ומוגזם. באופן כללי, מבקרים טענו שהסרט מצטרף לרשימה של סרטים שמתיימרים להיות "פרוגרסיביים" אך בפועל מחזקים סטריאוטיפים קיימים, זאת ועוד - מבקרי קולנוע ציינו שההצלחה של הסרט בטקסי הפרסים נובעת מרצון הממסד ההוליוודי לחגוג סרטים בעלי מסרים פרוגרסיביים, גם אם אינם איכותיים.[12]

פרסים ומועמדויות

הסרט מוביל עם 13 מועמדויות לפרסי האוסקר (2024) יותר מכל סרט אחר. הסרט הוביל בטקס פרסי גלובוס הזהב (2024) עם 8 מועמדויות וזכה ב-4 פרסים כולל שני הפרסים החשובים ביותר הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי והסרט הזר הטוב ביותר.

בפברואר 2025 פורסם כי נטפליקס מתרחקת מהשחקנית קרלה סופיה גסקון בניסיון להציל את סיכויי הזכייה של הסרט בטקס האוסקר, זאת לאחר שגסקון התמודדה עם ביקורת חריפה על פוסטים ישנים ברשתות החברתיות שהכילו תוכן שנחשב לאסלאמופובי וגזעני. בשל המחלוקת, נטפליקס וסוכנות יחסי הציבור שלה, The Lede Company, הפסיקו לתקשר ישירות עם גסקון והוצאות הנסיעות והסטיילינג שלה לאירועים כבר לא מומנו על ידי נטפליקס, והיא נאלצה לממן אותן בעצמה. נטפליקס שינתה את אסטרטגיית הקמפיין שלה לאוסקר, ומסמכי הפרסום של For Your Consideration (FYC) הוסרו מאזכורים על הסרט או תמונות של גסקון. במקום זאת, הקמפיין עבר להתמקד בשחקניות המשנה של הסרט בלבד.[13]

פרס תאריך קטגוריה עבור תוצאה מקור
פרס המוזיקה במדיה של הוליווד 20 בנובמבר 2024 פרטיטורה מקורית - סרט עלילתי "אמיליה פרז" זכייה [5]
שיר - ביצוע על המסך (סרט) "El Mal" – זואי סלדנה זכייה
שיר מקורי – סרט עלילתי מועמדות
"Mi Camino" – סלינה גומז ואדגר רמירס מועמדות
סרט בנושא מוזיקה, ביופי או מוזיקלי "אמיליה פרז" זכייה
פרס האקדמיה האירופית לקולנוע 7 בדצמבר 2024 הסרט האירופאי הטוב ביותר זכייה [14]
הבמאי האירופי הטוב ביותר ז'אק אודיאר זכייה
התסריטאי האירופי הטוב ביותר זכייה
השחקנית האירופאית הטובה ביותר קרלה סופיה גסקון זכייה
העריכה האירופאית הטובה ביותר ג'ולייט וופלינג זכייה
פרס גלובוס הזהב 5 בינואר 2025 הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי "אמיליה פרז" זכייה [15][16]
הסרט הזר הטוב ביותר זכייה
השחקנית הטובה ביותר בסרט - מוזיקלי או קומדיה קרלה סופיה גסקון מועמדות
שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט סלינה גומז מועמדות
זואי סלדנה זכייה
הבמאי הטוב ביותר ז'אק אודיאר מועמדות
התסריט הטוב ביותר מועמדות
הפסקול המקורי הטוב ביותר קלמנט דוקול וקמיל מועמדות
השיר המקורי הטוב ביותר "El Mal" זכייה
"Mi Camino" מועמדות
פרס סטלייט 26 בינואר 2025 השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע - קומדיה או מוזיקלי קרלה סופיה גסקון מועמדות [17][18]
השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה זואי סלדנה מועמדות
התסריט המעובד הטוב ביותר ז'אק אודיאר מועמדות
עריכת הסרט הטובה ביותר ג'ולייט וופלינג מועמדות
הפסקול המקורי הטוב ביותר קלמנט דוקול וקמיל זכייה
השיר המקורי הטוב ביותר "Mi Camino" זכייה
"El Mal" מועמדות
הסאונד הטוב ביותר (עריכה ומיקס) הורטנס ביילי, איימרי דבולדר, סיריל הולץ וקרולינה סנטנה מועמדות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיליה פרז בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ Elsa Keslassy, ‘Emilia Perez’ to Represent France in Oscars International Feature Race, Variety, ‏2024-09-18 (ב־)
  2. ^ Jacques Audiard’s Musical ‘Emilia Perez’ Starring Selena Gomez and Zoe Saldana, Begins Filming Summer 2023, World of Reel, ‏2019-08-19 (ב־)
  3. ^ 1 2 Elsa Keslassy, Jacques Audiard Details His Selena Gomez-Starring Musical ‘Emilia Perez’ (EXCLUSIVE), Variety, ‏2023-01-23 (ב־)
  4. ^ Manori Ravindran,Patrick Frater,Elsa Keslassy, Actors Strike: Global Biz Braces for Impact as ‘Gladiator 2,’ ‘Mortal Kombat 2’ Prepare to Stop Filming, Variety, ‏2023-07-13 (ב־)
  5. ^ 1 2 Paul Grein, ‘Emilia Pérez’ Leads 2024 Hollywood Music in Media Awards Nominations: Full List, Billboard, ‏2024-11-06 (ב־)
  6. ^ Ramin Setoodeh,Angelique Jackson, Selena Gomez Weeps as ‘Emilia Pérez’ Earns Biggest Cannes Standing Ovation So Far at 9 Minutes, Variety, ‏2024-05-18 (ב־)
  7. ^ Owen Gleiberman, Would ‘Hit Man’ Be a Hit in Theaters? Netflix Doesn’t Want You to Know, Variety, ‏2024-06-02 (ב־)
  8. ^ Matt Grobar, ‘Emilia Perez’ Teaser: Attorney Zoe Saldaña Dances Into Business With Trans Cartel Boss In Jacques Audiard’s Netflix Cannes Prize-Winner, Deadline, ‏2024-08-26 (ב־)
  9. ^ Josh Sharpe, Video: Watch Trailer for Movie Musical EMILIA PEREZ Starring Selena Gomez, BroadwayWorld.com (ב־English)
  10. ^ Andrés Buenahora, ‘Emilia Perez’ Trailer: Selena Gomez and Zoe Saldaña Star in a Cannes-Winning Musical That’s Now Netflix’s Big Oscar Contender, Variety, ‏2024-09-30 (ב־)
  11. ^ Clayton Davis, Has Netflix’s Long Journey to Win Best Picture Finally Arrived With ‘Emilia Pérez?’, Variety, ‏2024-10-24 (ב־)
  12. ^ יוני בינרט, "בבקשה, אל תתמכו בסרט הזה": למה כולם שונאים את "אמיליה פרז"?, באתר ynet, 29 בינואר 2024
  13. ^ Clayton Davis, Netflix Distances Itself From Karla Sofía Gascón as Controversy Forces ‘Emilia Pérez’ Oscar Campaign Changes, Variety, ‏2025-02-04 (ב־)
  14. ^ Leo Barraclough, Jacques Audiard’s ‘Emilia Pérez’ Wins Best Film, Director, Screenwriter and Actress at European Film Awards, Variety, ‏2024-12-07 (ב־)
  15. ^ Matthew Barnard, NOMINATIONS ANNOUNCED FOR 82nd ANNUAL GOLDEN GLOBES®, Golden Globes, ‏2024-12-09 (ב־)
  16. ^ אמיר בוגן, "הברוטליסט", "אמיליה פרז" ו"שוגון" שלטו: גלובוס הזהב 2025, באתר ynet, 6 בינואר 2025
  17. ^ AwardsWatch - 2024 International Press Academy Satellite Awards Nominations: ‘The Brutalist,’ ‘Shōgun’ Lead, AwardsWatch, ‏2024-12-16 (ב־)
  18. ^ I. P. A. Admin, IPA Reveals Winners for the 29th Satellite Awards | International Press Academy (ב־)
פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי
1951‏-1960 אמריקאי בפריז (1951) • עם שיר בלב שלי (1952) • כרמן ג'ונס (1954) • ברנשים וחתיכות (1955) • המלך ואני (1956) • הבנות לאס (1957) • ז'יז'י/דודה מיים (1958) • פורגי ובס/חמים וטעים (1959) • הדירה/שיר ללא סוף (1960)
1961‏-1980 סיפור הפרברים/רוב של אחד (1961) • איש המוזיקה/מגע של מינק (1962) • טום ג'ונס (1963) • גבירתי הנאווה (1964) • צלילי המוסיקה (1965) • הרוסים באים! הרוסים באים! (1966) • הבוגר (1967) • אוליבר! (1968) • הסוד של סנטה ויטוריה (1969) • מ.א.ש (1970) • כנר על הגג (1971) • קברט (1972) • אמריקן גרפיטי (1973) • המשחק המכור (1974) • צמד בכותרות (1975) • כוכב נולד (1976) • דירה לשניים (1977) • השמיים יכולים לחכות (1978) • תרגילים בהתבגרות (1979) • בתו של כורה פחם (1980)
1981‏-2000 ארתור (1981) • טוטסי (1982) • ינטל (1983) • בעקבות האוצר הרומנטי (1984) • הכבוד של פריצי (1985) • חנה ואחיותיה (1986) • תקווה ותהילה (1987) • נערה עובדת (1988) • הנהג של מיס דייזי (1989) • גרין קארד (1990) • היפה והחיה (1991) • השחקן (1992) • גברת דאוטפייר (1993) • מלך האריות (1994) • בייב (1995) • אוויטה (1996) • הכי טוב שיש (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • צעצוע של סיפור 2 (1999) • כמעט מפורסמים (2000)
2001‏-2020 מולין רוז' (2001) • שיקגו (2002) • אבודים בטוקיו (2003) • דרכים צדדיות (2004) • הולך בדרכי (2005) נערות החלומות (2006) • סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט (2007) • ויקי כריסטינה ברצלונה (2008) • בדרך לחתונה עוצרים בווגאס (2009) • הילדים בסדר (2010) • הארטיסט (2011) • עלובי החיים (2012) • חלום אמריקאי (2013) • מלון גרנד בודפשט (2014) • להציל את מארק וואטני (2015) • לה לה לנד (2016) • ליידי בירד (2017) • הספר הירוק (2018) • היו זמנים בהוליווד (2019) • בוראט 2 (2020)
2021-היום סיפור הפרברים (2021) • רוחות אינישרין (2022) • מסכנים שכאלה (2023) ‏•‏‏ אמיליה פרז (2024)
פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
1965–1980 ג'ולייטה של הרוחות (1965) • גבר ואישה (1966) • לחיות בשביל לחיות (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • נוסע עובר בגשם (1970) • השוטר אזולאי (1971) • המהגרים, העולם החדש (1972) • הולכי הרגל (1973) • תמונות מחיי נישואין (1974) • שקרים שסיפר לי אבי (1975) • פנים מול פנים (1976) • יום מיוחד (1977) • סונטת סתיו (1978) • כלוב העליזים (1979) • טס (1980)
1981–2000 מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • המעבר להודו (1984) • הסיפור הרשמי (1985) • התקיפה (1986) • סיפורים שסיפרתי לאמא (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • סיראנו דה ברז'רק (1990) • אירופה אירופה (1991) • הודו סין (1992) • שלום לפילגש (1993) • פארינלי (1994) • עלובי החיים (1995) • קוליה (1996) • החיים שלי בוורוד (1997) • תחנה מרכזית (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001–2020 שטח הפקר (2001) • דבר אליה (2002) • אוסמה (2003) • הים שבפנים (2004) • גן עדן עכשיו (2005) • מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • סרט לבן (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • לוויתן (2014) • הבן של שאול (2015) • היא (2016) • משום מקום (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • מינארי (2020)
2021–היום הנהגת של מר יוסוקה (2021) • ארגנטינה, 1985 (2022) ‏•‏‏ אנטומיה של נפילה (2023) ‏•‏‏ אמיליה פרז (2024)
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לסרט הזר הטוב ביותר
הדוור (1995) ‏•‏‏ משהו מגוחך (1996) ‏•‏‏ הנרקוד? (1997) ‏•‏‏ החיים יפים (1998) ‏•‏‏ הכל אודות אמא (1999) ‏•‏‏ נמר, דרקון (2000) ‏•‏‏ אמלי (2001) ‏•‏‏ ואת אמא שלך גם (2002) ‏•‏‏ שיחות נפש (2003) ‏•‏‏ הים שבפנים (2004) ‏•‏‏ מהומה בשנחאי (2005) ‏•‏‏ מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) ‏•‏‏ הפרפר ופעמון הצלילה (2007) ‏•‏‏ ואלס עם באשיר (2008) ‏•‏‏ חיבוקים שבורים (2009) ‏•‏‏ נערה עם קעקוע דרקון (2010) ‏•‏‏ פרידה (2011) ‏•‏‏ אהבה (2012) ‏•‏‏ כחול הוא הצבע החם ביותר (2013) ‏•‏‏ פורס מז'ור (2014) ‏•‏‏ הבן של שאול (2015) ‏•‏‏ היא (2016) ‏•‏‏ משום מקום (2017) ‏•‏‏ רומא (2018) ‏•‏‏ פרזיטים (2019) ‏•‏‏ מינארי (2020) ‏•‏‏ הנהגת של מר יוסוקה (2021) ‏•‏‏ RRR‏ (2022) ‏•‏‏ אנטומיה של נפילה (2023) ‏•‏‏ אמיליה פרז (2024)
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=אמיליה_פרז&oldid=879116"