אלעד רצון

אֶלְעָד רָצוֹן

לידה	אוקטובר 1974 (גיל: 50) תשל"ה הוד השרון, ישראל
מדינה	ישראל
מנהל יחידת המו"פ לדיפלומטיה דיגיטלית, משרד החוץ אוגוסט 2017 – מכהן (כ־7 שנים)
מנהל מחקר ופיתוח, משרד החוץ אוגוסט 2015 – אוגוסט 2017 (כשנתיים)
מנהל יחסי ציבור, שגרירות ישראל בפריז אפריל 2011 – אוגוסט 2015 (כ־4 שנים)
סגן השגריר, שגרירות ישראל בחוף השנהב ינואר 2010 – אפריל 2011 (כשנה)

אֶלְעָד רָצוֹן (נולד בשנת 1974) הוא דיפלומט ישראלי, מנהל יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ הישראלי. קודם לכן היה סגן שגריר ישראל בחוף השנהב ומנהל יחסי הציבור בשגרירות ישראל בפריז.

ביוגרפיה

רצון נולד בהוד השרון לדני רצון, יליד הארץ ממוצא תימני ולאם רחל רצון, ילידת הארץ ממוצא מרוקאי. את תקופת התיכון העביר רצון במושבת האומנויות במצפה רמון. באוגוסט 1993 הוא התגייס לצה"ל, שירת ביחידה של מפקדת כוחות האוויר המיוחדים, סיים קורס קצינים ובשנת 1997, אחר 4 שנות שירות, השתחרר בדרגת סגן. עם שחרורו מצה"ל עבד בשנים 1997 עד 1999 כמנהל פרויקט לפיתוח תוכנות לניהול מצבי חירום עבור חברת החשמל.

בין ספטמבר 2002 ליוני 2005 השלים רצון תארים ראשונים במדעי המדינה וכלכלה באוניברסיטת קרלטון באוטווה, בירת קנדה. עם סיום לימודיו עבר התמחות במכון מחקר פוליטי מוביל בארצות הברית במהלך שנת 2006.

באוקטובר 2006 שב לישראל לאחר שמונה שנות היעדרות והתמנה לסמנכ"ל חברת ניוטון חיפוש פטנטים בע"מ, המתמחה בכריית מידע ממאגרי מידע של קניין רוחני ופטנטים. באוגוסט 2007 מונה רצון למנכ"ל חברת Patentest, חברת הבת של ניוטון חיפוש פטנטים בארצות הברית.

קריירה דיפלומטית

סגן השגריר - שגרירות ישראל בחוף השנהב

בדצמבר 2008 התקבל רצון לקורס הצוערים של משרד החוץ. בינואר 2010 הוא מונה לסגן השגריר (Deputy Chief of Mission) של חוף השנהב, מינוי שהסתיים בטרם עת, עקב מלחמת האזרחים השנייה בחוף השנהב שהסלימה במרץ 2011. בראיון שהעניק לידיעות אחרונות ב־14 בינואר 2011, שבועות ספורים לפני ההסלמה בקרבות, הסביר רצון כי "הפעילות הכלכלית של השגרירות הגיעה לעצירה כמעט מוחלטת, אך מצד שני הדאגה עברה לאבטחת שלומם של קהילת הישראלים הקטנה שנותרה.".

ב־9 באפריל 2011, יומיים לפני המעצר של נשיא חוף השנהב המודח לוראן גבאגבו, שסימן את סופה של המלחמה, רצון, יחד עם שלושת הדיפלומטים שנותרו במדינה, פונו על ידי יחידה ירדנית שפעלה תחת כוח UNOCI של האו"ם לחוף השנהב.

מנהל יחסי הציבור - שגרירות ישראל בפריז

בעקבות סגירתה הזמנית של שגרירות ישראל בחוף השנהב, מונה רצון באפריל 2011 למנהל יחסי הציבור של שגרירות ישראל בפריז, הוא שימש בתפקיד זה עד 2015.

בראיון שנערך בסוף שליחותו בצרפת, מצטט רצון את פיגועי הירי בדרום צרפת ב־19 במרץ 2012, כאירוע מרכזי שעיצב את שליחותו. כתבת תחקיר בעיתון Times of Israel מ-30 במאי 2013 מצטטת את רצון באמרו כי רצח שני הילדים וההורה בבית הספר היהודי "אוצר התורה" בעיר טולוז, שבוצעו על ידי צעיר צרפתי מוסלמי ממוצא אלג'יראי, מוחמד מראח, הניע אותו למקד את עבודתו בדיאלוג בין-דתי, בעיקר בין הקהילה המוסלמית בצרפת לבין מדינת ישראל.

כתבתו של דייוויד הורוביץ ב-Times of Israel מ-6 בפברואר 2019 שופכת אור על אירוע משמעותי נוסף מקיץ 2015 - תל אביב לגדות נהר הסיין - שנראה כי שיחק תפקיד משמעותי בעיצוב הקריירה הדיפלומטית של רצון בשנים שלאחר מכן. הורוביץ מצטט מקור דיפלומטי בכיר במשרד החוץ הישראלי שמתאר את אירועי תל אביב לגדות נהר הסיין כ"דרמטיים, אשר מקורם המזויף היווה תגלית משמעותית עד כדי כך שבעקבותיהם הוקמה יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה אלגוריתמית במטה משרד החוץ" בירושלים, ואלעד רצון בראשה.

במאמר שפרסם רצון על האירוע, בו נשען על כתבת התחקיר של החוקר הבלגי ניקולס ונדרביסט (Nocholas Vanderbiest) וכן על כתבת תחקיר נוספת של הבלוגר/האקר הצרפתי קאדה סאחנין (Kadda Sahnine), שהעמיק במחקרו של ונדרביסט, הוא מתאר כיצד "קומץ של קיצוניים בצרפת חטפו את סדר היום התקשורתי והציבורי במדינה, באמצעות טכניקת אסטרוטרפינג מניפולטיבית".

מנהל מחקר ופיתוח - מטה משרד החוץ בירושלים

בין ספטמבר 2015 ליולי 2017 ניהל רצון את המחקר והפיתוח במטה משרד החוץ בירושלים, ושימש כאחראי על "פיתוח של אלגוריתמים ותוכנות חדשניות לקידום והשגת יעדים דיפלומטיים". ריאיון עם רצון עבור ה-Irish Tech News מציג את תחום עיסוקו "כגישה דיגיטלית ייחודית למקצוע הדיפלומטיה". בראיון הוא מצוטט בהסבירו כי עבודתו מתמקדת "בפיתוח תוכנות הרותמות את ההשפעה האדירה שיש לרשתות החברתיות על האופן בו אנשים מגבשים את תפיסות עולמם, לצורך קידומם של נרטיבים חיוביים או בלימת התפשטותם של נרטיבים אלימים".

מנהל יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית - משרד החוץ

החל מאוגוסט 2017 משמש רצון כמנהל יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ, ומקום מושבו בשגרירות ישראל בלונדון.

דיפלומטיה דיגיטלית

חלוץ בתחום הדיפלומטיה האלגוריתמית

רצון הוא מראשוני הדיפלומטים בעולם שיישמו גישה אלגוריתמית בעיסוק הדיפלומטי. פרסום רשמי של משרד החוץ מדצמבר 2017 מציג את רצון כדלהלן:

Ratson is credited with pioneering a new subfield within digital diplomacy which experts refer to as Code-Based or Algorithmic Diplomacy - the harnessing of algorithms to influence the flow of country related narratives in the online matrix. Ratson is also one of the first traditional diplomats to be tasked with translating diplomatic objectives into code language

— משרד החוץ (5 בדצמבר 2017)

מניעת התערבות זרה ברשתות החברתיות

סדרה של כתבות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית ובעיתונות העולמית, שהתפרסמו במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת, שופכות אור על תפקידו של רצון במשרד החוץ באיתור ומניעה של התערבות זרה בבחירות בישראל.

כתבה שפורסמה בעיתון הארץ ב־29 בינואר 2019 דיווחה על כך שטוויטר השעתה 343 חשבונות הקשורים למאמץ מניפולטיבי של גורם חיצוני לזרוע "פייק ניוז" בקרב הציבור בישראל לקראת מועד הבחירות ב־9 באפריל. המידע בכתבה מיוחס לדיפלומט של משרד החוץ, אלעד רצון.

כתבה של סוכנות הידיעות הצרפתית מ-2 בפברואר 2019 מצטטת את אלעד מתבטא בנושא התערבות זרה במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת:

Elad Ratson, a foreign ministry diplomat who spearheads Israel's efforts against fake news bots […] We have identified five foreign attempts of disinformation in a level of sophistication indicating a state involvement, once it became apparent in November that Israel was heading for early elections.

— סוכנות הידיעות הצרפתית (2 בפברואר 2019)

אותה כתבה מצטטת את ההאקר כובע לבן הידוע נועם רותם, מסביר על פעילותו לאיתור וסיכול פעולתם של חשבונות בובות גרב ברשתות החברתיות: "אם הם [הרשתות החברתיות] לא מקשיבים לנו, אנו מערבים אנשי מקצוע כמו רצון ממשרד החוץ".

התמודדות עם תופעת הבריונות ברשתות החברתיות

קיימים מספר מקורות אקדמיים ועיתונאיים המספקים מידע על הפן האלגוריתמי בעבודתו של רצון הקשור בהתמודדות עם תופעת הבריונות ברשתות החברתיות ועל הטכנולוגיות שפותחו על ידי רצון להסרתם של סטטוסים וציוצים אלימים ברשתות החברתיות בפייסבוק ובטוויטר ולניפוץ תיבות תהודה (Echo Chambers) ברשתות החברתיות. כתבה של העיתון היומי האמריקאי USA Today מ-25 באוגוסט 2016 מדווחת:

Elad Ratson, a representative of the Israeli Foreign Ministry, said the government has developed online algorithms to identify and take down online posts that incite assaults. In addition, other ministries have worked on a system to find potential attackers based on their online comments in support of violence and a desire to avenge the death of a relative by Israeli forces.

— (25 August 2016) USA Today

כתבה נוספת שפורסמה ב-ynet News ב־27 בדצמבר 2016 שופכת עוד אור על אותן טכנולוגיות:

Only after the development of a unique technological system allowing the Foreign Ministry to monitor the way Facebook responds to users’ reports, it managed—through technological means—to bring about the removal of 7,133 posts (53 percent of the reported posts).

— (6 June 2019) ynet

החוקר אילן מנור מאוניברסיטת אוקספורד, שמחקריו מתמקדים בהשפעת הדִּיגִיטַצְיָה על מקצוע הדיפלומטיה, הקדיש פרק בספרו The Digitization of Public Diplomacy לניתוח של מודל הדיפלומטיה האלגוריתמית של ישראל, המבוסס על "ראיונות עם מנהל הדיפלומטיה האלגוריתמית של ישראל". מסקנותיו שופכות אור נוסף על עבודתו של רצון:

The Israeli MFA has determined that the best way to counter the echo chamber effect is to manipulate social media algorithms and burst filter bubbles through digital assets, or individuals who can transmit positive information about Jews into gated communities that hold negative opinions of Jews or Israelis. The activities of the Israeli MFA are less dependent on traditional public diplomacy assets and are more focused on developing new digital skillsets.

— (2019) The Digitization of Public Diplomacy

חיים אישיים

רצון נשוי ואב לשני ילדים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלעד רצון בוויקישיתוף   

• אתר האינטרנט הרשמי של אלעד רצון (בלינקדאין)
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אלעד רצון".