אלמרות רייט

תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

אֶלְמְרוֹת אֶדוֹארְד רַייט (באנגלית: Almroth Edward Wright; ‏) היה בקטריולוג ואימונולוג בריטי.

הוא בלט בפיתוח מערכת חיסון נגד טיפוס הבטן, זיהה בשלב מוקדם שאנטיביוטיקה תיצור חיידקים עמידים, והיותו חסיד נלהב של רפואה מונעת.

קורות חיים

רייט נולד במידלטון טייאס , ליד ריצ'מונד בצפון יורקשייר למשפחה ממוצא אנגלו-אירי ושוודי מעורב. הוא היה בנו של הכומר צ'ארלס הנרי המילטון רייט, הדיאקון של מידלטון טייאס, אשר שירת מאוחר יותר בבלפסט, דבלין וליברפול וניהל את "חברת הרפורמציה הפרוטסטנטית". אימו, אבה אלמרות, הייתה בתו של נילס וילהלם אלמרות, מנהל המטבעה המלכותית השוודית בסטוקהולם. אחיו הצעיר צ'ארלס תאודור הגברג רייט הפך לספרן של ספריית לונדון .

אלמרות רייט ב-1887

בשנת 1882 סיים את לימודיו בטריניטי קולג' (דבלין) בהצטיינות בספרות מודרנית וזכה במדליית זהב בשפות ובספרות מודרנית.  במקביל לקח קורסים ברפואה ובשנת 1883 סיים את לימודי הרפואה. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטאות לייפציג, מרבורג ושטרסבורג. בסוף המאה ה-19, רייט עבד עם הכוחות המזוינים של בריטניה כדי לפתח חיסונים ולקדם התחסנות.

הוא התחתן עם ג'יין ג'ורג'ינה וילסון (1861–1926) בשנת 1889 ונולדו להם שלושה ילדים. הראשון, אדוארד רוברט מקאי רייט (1890–1913), נולד בגלבי, סידני. הבן השני לאונרד אלמות וילסון רייט (1891–1972) נולד בדבלין, וכך גם הבת דוריס הלנה מקנוטון רייט (לימים רומנס, שעל שמה נקרא בית הספר הלנה רומנס) (1894–1990).

בשנת 1902, רייט הקים מחלקת מחקר בבית הספר לרפואה בית החולים סנט מרי בלונדון. הוא פיתח מערכת חיסון נגד טיפוס הבטן והפגיש את התאוריות של חסינות הומורלית וחסינות תאית על ידי הצגת שיתוף הפעולה של חומר (שהוא כינה אופסונין) הכלול בנסיוב עם הפגוציטים כנגד פתוגנים. תוך ציון הדוגמה של מלחמת הבורים, שבמהלכה חיילים רבים מתו ממחלות שניתן למנוע בקלות, רייט שכנע את הכוחות המזוינים שיש לייצר 10 מיליון מנות חיסון לחיילים בצפון צרפת במהלך מלחמת העולם הראשונה. במהלך מלחמת העולם הראשונה רייט הקים מעבדת מחקר שהוצמדה לבית החולים של חיל המשלוח הבריטי מספר 13, בית החולים הכללי בבולון-סור-מר. בשנת 1919 רייט חזר לסנט מרי ונשאר שם עד פרישתו לגמלאות ב-1946. בין הבקטריולוגים הרבים שהלכו בדרכו של רייט בסנט מרי היה סר אלכסנדר פלמינג. שבתורו גילה מאוחר יותר את הליזוזים ואת הפניצילין. רייט נבחר לעמית של החברה המלכותית במאי 1906. לאונרד קולברוק הפך לעוזרו ב-1907 והמשיך לעבוד איתו עד 1929.

רייט הזהיר בשלב מוקדם שאנטיביוטיקה תיצור חיידקים עמידים,  משהו שהוכח כסכנה הולכת וגוברת. דעותיו על רפואה מונעת היו רבי השפעה, והדגיש אמצעי מניעה. רעיונותיו של רייט הוזכרו מחדש - 70 שנה לאחר מותו - על ידי חוקרים מודרניים במאמרים בכתבי עת כגון סיינטיפיק אמריקן. הוא גם טען שמיקרואורגניזמים הם כלי למחלות אך לא הגורם להן, תיאוריה שזיכתה אותו בכינוי "Almroth Wrong" ממתנגדיו. כינוי גנאי נוסף היה "סר כמעט צודק".

הוא גם הציע להכניס את לוגיקה כחלק מההכשרה הרפואית, אך הרעיון שלו מעולם לא אומץ. רייט גם ציין כי פסטר ופלמינג, אף על פי ששניהם חוקרים מצוינים, לא הצליחו למצוא תרופות למחלות שעבורן חיפשו מרפא, אלא נתקלו בתרופות למחלות שאינן קשורות לחלוטין.

רייט היה חסיד מובהק של תאוריית הרעלת מזון כגורם לצפדינה. התיאוריה הייתה שבשרים שנשמרו בצורה גרועה מכילים אלקלואידים שהיו רעילים לבני אדם כאשר הם נצרכים. תאוריה זו הייתה נפוצה כאשר רוברט פלקון סקוט תכנן את המשלחת הגורלית שלו לאנטארקטיקה בשנת 1911. בשנת 1932, הגורם האמיתי למחלה נקבע כמחסור בתזונה של נוטריאנט מסוים, הנקרא כיום ויטמין C (חומצה אסקורבית).

יש מחלקה על שמו בבית החולים סנט מרי, פדינגטון, לונדון.

זכות הצבעה לנשים

רייט התנגד נחרצות לזכויות הבחירה לנשים. הוא טען שהמוח של נשים שונה ביסודו מזה של גברים ואינו בנוי כדי להתמודד עם סוגיות חברתיות וציבוריות. טיעוניו הובאו במלואם בספרו "הטיעון הבלתי מצונזר נגד זכות הבחירה לאישה" (1913). בספר גם רייט מתנגד נמרצות להתפתחותן המקצועית של נשים. רבקה וסט ומיי סינקלייר , שתיהן כתבו מאמרים שביקרו את התנגדותו של רייט לזכויות הבחירה לנשים. שרלוט פרקינס גילמן הגיחכה את התנגדותו של רייט לזכויות הבחירה לנשים ברומן שלה ארצן.

ברנרד שו

רייט היה חבר של עמיתו האירי ג'ורג' ברנרד שו. הוא הונצח בתור סר קולנסו רידג'ון במחזה "דילמת הרופא" שנכתב ב-1906, שעלה משיחות בין שו לרייט. שו מציין את רייט כמקור המידע שלו על מדע הרפואה: "יהיה ברור לכל המומחים שהמחזה שלי לא יכול היה להיכתב אלמלא העבודה שעשה סר אלמרות רייט על התאוריה והפרקטיקה של הבטחת חיסון ממחלות חיידקיות על ידי הרכבה של חיסונים העשויים מהחיידקים שלהם". הערה זו של שואו היא אירונית אופיינית. רייט זכה לתואר אבירות זמן קצר לפני כתיבת המחזה, ושו חשד במוניטין הרב של רייט (זה האחרון נודע גם בכינוי Sir Almost Right). שני הגברים נפגשו בשנת 1905, וערכו שורה ארוכה של דיונים ציבוריים, שכללו בשלב מסוים אתגר מצד הקהל הרפואי כי יש להם "כבר יותר מדי חולים". תגובתו של שו הייתה לשאול מה נעשה אם יהיה יותר ביקוש לטיפול ממה שניתן היה להעניק, ורייט ענה: "עלינו לשקול אילו חיים כדאי להציל". זו הפכה ל"דילמה" של המחזה.

שו גם מגלם אותו במערכון שלו "איך הרופאים האלה אוהבים זה את זה!" ומשתמש בתאוריה שלו לגבי מוטציה חיידקית ב-"נכון מדי מכדי להיות טוב". שו, שניהל מערכה למען זכות הבחירה לנשים, חלק מאוד על רייט לגבי המוח של נשים ודחה את דעותיו בנושא כאבסורדיות.

פרסים ומחוות

רייט זכה לכבוד על מעשיו בסך הכל 29 פעמים בחייו - תואר אבירות, 5 תוארי דוקטור לשם כבוד, 5 מסדרי כבוד, 6 הצטרפות לעמותות (2 הוקרה), 4 פרסים, 4 חברויות ו-3 מדליות. ומדליה מיוחדת "על העבודה הרפואית הטובה ביותר בקשר למלחמה").  הוא היה מועמד 14 פעמים לפרס נובל בשנים 1906 עד 1925.

פרסומים

ניתן לפצל את עבודתו של רייט לשלושת השלבים הבאים:

• שלב מוקדם (1891–1910) - למעלה מ-20 פרסומים בכתבי עת רפואיים, הרצאות לסטודנטים ועבודות מדעיות אחרות

• • Upon a new septic (1891)
  • On the conditions which determine the distribution of the coagulation (1891)
  • A new method of blood transfusion (1891)
  • Grocers' research scholarship lectures (1891)
  • Lecture on tissue- or cell-fibrinogen (1892)
  • On the leucocytes of peptone and other varieties of liquid extravascular blood (1893)
  • On Haffkine's method of vaccination against Asiatic cholera (1893, coauthored with D. Bruce)
  • Remarks on methods of increasing and diminishing the coagulability of the blood (1894)
  • On the association of serious haemorrhages (1896)
  • A suggestion as to the possible cause of the corona observed in certain after images (1897)
  • On the application of the serum test to the differential diagnosis of typhoid and Malta fever (1897)
  • Remarks on vaccination against typhoid fever (1897, coauthored with D. Semple)
  • An experimental investigation on the role of the blood fluids in connection with phagocytosis (1903, coauthored with Stewart Rankin Douglas)
  • On the action exerted upon the tubercle bacillus by human blood fluids (1904, coauthored with Stewart Rankin Douglas)
  • A short treatise on anti-typhoid inoculation (1904)
  • On the possibility of determining the presence or absence of tubercular infection (1906, coauthored with S. T. Reid)
  • On spontaneous phagocytosis (1906, coauthored with S. T. Reid)
  • Studies on immunisation and their application to the diagnosis and treatment of bacterial infections (1909)
  • Vaccine therapy—its administration, value, and limitations (1910)
  • Introduction to vaccine therapy (1920)

• שלבי מלחמה (1914–1918 ו-1941–1945) - עבודות בעיקר על פצעים, זיהומי פצעים ונקודות מבט חדשות על הנושא

• • Wound infections and some new methods (1915)
  • Conditions which govern the growth of the bacillus of "Gas Gangrene" (1917)
  • Pathology and Treatment of War Wounds (1942)
  • Researches in Clinical Physiology (1943)
  • Studies on Immunization (2 vol., 1943–1944)
• Philosophy phase (1918–1941 and 1945–1947) – more or less philosophic works, including thoughts on logic, equality, science and scientific methods
  • The Unexpurgated Case against Woman Suffrage (1913)
  • The Conditions of Medical Research (1920)
  • Alethetropic Logic: a posthumous work (1953, presented by Giles J. Romanes)

• מדריכים

• • Principles of microscopy: being a handbook to the microscope (1906)
  • Technique of the teat and capillary glass tube (1912)

לקריאה נוספת

• The Plato of Praed street: the life and times of Almroth Wright. M.S.Dunnill. RSM Press 2000

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלמרות רייט בוויקישיתוף   

• אלמרות רייט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי אלמרות רייט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

• Ebooks by Ameen Rihani
• Works by or about Almroth Wright at Internet Archive