אלי שאלתיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

אלי שאלתיאל (נולד ב-1945) הוא היסטוריון, סופר ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה

שאלתיאל נולד בתל אביב להורים שעלו מסלוניקי, ולו אח ואחות. למד בבית הספר העממי "ביאליק" ולאחר מכן במגמה ריאלית בעירוני ז' ביפו. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל. סיים תואר ראשון בהיסטוריה כללית ולימודים רוסיים ותואר שני בהיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. כתב את עבודת הדוקטור שלו באוניברסיטת תל אביב בהנחייתם של אניטה שפירא ומיכאל קונפינו. עבודת הדוקטורט שעסקה ב"זקן מנהריים" הלא הוא פנחס רוטנברג ומפעל החשמל שהקים בישראל. הדוקטורט עובד לספר "פנחס רוטנברג" שיצא בשני חלקים בהוצאת עם עובד וספרית אפקים בשנת 1990. בשנת 2000 פרסם את החלק הראשון (מתוך שניים) בביוגרפיה של ח"כ ד"ר משה סנה, המתמקדת בשנותיו הראשונות 19091948, אף הוא בהוצאת עם עובד.

הרצה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת סטנפורד ובאוניברסיטת תל אביב. כיום מרצה להיסטוריה במכללת ספיר.

מאמצע שנות ה-70 כותב מאמרים מדעיים, ספרותיים וביקורתיים בכתבי עת שונים ובעיתונות היומית והאינטרנטית, כדוגמת "הארץ" ו"עמדה".

ב-1970 החל לעבוד בספריית עם עובד. תחילה היה עוזרו של העורך אהוביה מלכין ובשנת 1987 מונה לעורך הראשי של מדור "ספריית אופקים" – סדרת ספרי העיון בהוצאת הספרים עם עובד שהחלה לצאת לאור בנובמבר 1969.[1] בשנת 2023 פרש לגמלאות ואת מקומו כעורך הראשי של מדור "ספריית אופקים" ירש ד"ר אבי שילון.

שאלתיאל מתגורר בתל אביב. ב-1974 התאלמן משיה, אם בנו. נשוי לעיתונאית כרמית גיא ואביו של אורי שאלתיאל.

פרסים

ספריו

כתיבה

עריכה

תרגום

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.