אלברט סויסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

אלברט סויסה (נולד ב-1959) הוא סופר, עיתונאי, אוצר אמנות ומסעדן ישראלי, ספר הביכורים שלו, "עקוד", זיכה אותו בפרס ברנשטיין לשנת 1991.

ביוגרפיה

סויסה נולד בקזבלנקה. בשנת 1963 עלה לישראל עם משפחתו וגר בשכונת עיר גנים בירושלים. בנערותו, למד בישיבה, ואחר כך נסע לפריז ללמוד פנטומימה.

בשנת 1990 יצא לאור ספרו "עקוד" בהוצאת הספריה החדשה[1]. לספר שלושה חלקים, שכל אחד מתמקד בנער אחר מהשכונה. כולם ילדים של משפחות מרוקאיות שעלו והתיישבו בעיר גנים. הספר מתאר את החיים באחת השכונות המוחלשות ביותר בירושלים המערבית, בזרם תודעה שמשרבב יחד שפה מליצית וסלנג של עולים. הספר זיכה את סויסה בפרס ברנשטיין לשנת 1991. באותה שנה גם פרסם את הנובלה "יתמות ברוכה" בכתב העת סימן קריאה[2].

בשנות ה-90 וראשית שנות ה-2000 היה כתב ובעל טור בעיתון "כל העיר". באותה תקופה הקים בית קפה בשם "זיגמונד" בשכונת רחביה בירושלים (רח' עזה פינת רח' האר"י), שאותו הוא מנהל כיום[3].

החל משנת 2010, כותב במגזין האמנות ערב רב. ואוצר תערוכת בבית האמנים בירושלים[4].

קפה זיגמונד (בבעלותו של אלברט סויסה)

תערוכות שאצר

חיים אישיים

בשנת 2000 פגש את המחזאית יוספה אבן-שושן ולזוג נולד בן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים