אישטוואן פייר
אישטוואן פייר (במקור פרידמן, בהונגרית: Fejér István; קאשה, 25 באפריל 1911 – בודפשט, 26 בפברואר 1976)[1] היה עיתונאי יהודי-הונגרי (יליד סלובקיה של היום), עורך עיתון, במאי תיאטרון, זוכה פרס אטילה יוז'ף (הפרס הספרותי הממלכתי ההונגרי הגבוה ביותר).
ביוגרפיה
אישטוואן פרידמן נולד במשפחה יהודית כבנם של רופא העיניים וילמוש פייר (פרידמן) ושל אליס וייזר.[2] הוא סיים את לימודיו בפראג. מ-1934 עבד בתיאטרון של המשורר הצ'כי אמיל פרצישק בוריאן (אנ') בשם D34. בשנת 1936, הוא היה אחד מהחברים המייסדים של חוג פטפי. בין 1936 לבין 1938, היה עיתונאי ב"יום הונגרי" (Magyar Nap). הוא עבר לממלכת הונגריה ב-1940, אך נכלא בשל פעילותו בתנועת הפועלים. בין השנים 1945–1948 היה מראשי ה"איגוד לתרבות הפועלים" (Munkás Kultúrszövetség). בין 1948 לבין 1951, היה העורך של העיתון "תיאטרון וקולנוע" (Színház és Mozi); ואחר כך, בין 1957 לבין 1958 היה העורך הראשי הראשון של כתב העת קולנוע תיאטרון מוזיקה. (היורש המשפטי של כתב העת הקודם). לאחר מכן, בין 1958 לבין 1967, ניהל את הבמה העליזה ואת "הבמה הקטנה".
חייו הפרטיים
אשתו הייתה ג'ורג'י ליידנפרוסט (1906–1994),[3] לה נישא ב-5 באוגוסט 1941 בבודפשט.[4]
נולדה להם בת אחת: יהודית.[1]
יצירות התיאטרון שלו
מספר ההצגות הבכורה של מחזותיו הרשום במאגר התיאטרון: 43 .[5]
|
|
כתביו
- התובע הראשי העירוני (1947)
- חלום, חלום... (חמש פארסות קברט, עם פרנץ הידווגי ולאסלו טאבי, 1947)
- חופן של אושר (1950)
- גלגול על הראש (1955)
- הכיוון קראקס (עם אישטוואן קאלאי, 1957)
- עיניים מכוסות (1958)
- מתאים לדעת מה מתאים (1966)
- הבמה העליזה. אפשר קצת פחות? (מערכונים, עם אלמר בורוש (במקור ברנשטיין), 1967)
- רוח הרפאים באה לבית (קומדיה, 1972)
- הומור מגיע לבית (סצנות קברט, 1973)
פרסים
- פרס אטילה יוז'ף (1958)
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי)
- Színházi adattár. Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet (מאגר תיאטרון. המוזיאון והמכון לתולדות התיאטרון הלאומי)
- לקסיקון ההומור עורך: מיקלוש קפושי (Tarsoly Kiadó - 2001; מסת"ב 963 86162 3 7)