אחמד סנג'ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מועיז אד-דין אחמד סנג'ר בן מלכשאה בן אלפ ארסלאן (ערבית: معز الدين أحمد سنجر بن ملكشاه بن ألب أرسلان), (1084/1086 - 8 במאי 1157) היה סולטאן סלג'וקי, שמשל בין השנים 1118 ל-1153. משוררו המלכותי היה אדיב סאביר.

סנג'ר היה בנו של מלכשאה הראשון ואחרי מות אביו ב-1092 נלחם על הירושה נגד שלושת אחיו מחמוד הראשון, ברכיארוק ומוהמט הראשון ונגד אחיינו מחמוד השני.

מ-1097, שלט סנג'ר במרבית שטחי איראן, ומיקם את בירתו בח'וראסאן. ב-1131 השתלט סנג'ר על בגדאד ולזמן קצר הצליח להחזיק תחת שלטונו אימפריה גדולה כמעט כמו זו של אביו. מרידות של בני משפחתו, ושל מושלים אזוריים שפרקו עול, שמטו שטחים מתחום שליטתו של סנג'ר.

הסולטאן סנג'ר נתפס בידי נומידים טורקמנים ב-1153 והוחזק בשבי עד 1156. הוא נפטר ב-8 במאי 1157. אחרי מות סנג'ר שבה הסולטנות הסלג'וקית והתפצלה בין בני המשפחה הסלג'וקית ולא שבה עוד לגדולתה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחמד סנג'ר בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.