אורינין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורינין (כפר)
Оринин
כנסייה באורינין
כנסייה באורינין
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז חמלניצקי (מחוז)חמלניצקי (מחוז) חמלניצקי
(למפת אוקראינה רגילה)
<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:612.79069767442%;">
 

אוריניןאוקראינית וברוסית: Оринин; בפולנית: Orynyn; ביידיש: אָריניען) הוא כפר במחוז חמלניצקי באוקראינה. הכפר נמצא בחבל פודוליה ושוכן על גדות נהר ז'בנצ'יק (אוק').

היסטוריה

הכפר קיבל זכויות מגדבורג בתקופת שלטונו של ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה, בסביבות 1440.[1]

מהמאה ה-16 האזור היה תחת שליטת האיחוד הפולני-ליטאי, למעט תקופה של שלטון האימפריה העות'מאנית במסגרת איילט פודוליה בין 1672 ו-1699.[2] לאחר חלוקת פולין ב-1793 האזור עבר לידי האימפריה הרוסית.[2]

לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים הרוסית האזור עבר לידי ברית המועצות. ביולי 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, כוחות גרמניה הנאצית כבשו את הכפר במסגרת מבצע ברברוסה.[3][4] הוא שוחרר על ידי הצבא האדום ב-25 במרץ 1944.[3]

הקהילה היהודית

ההתיישבות היהודית במקום החלה בסוף המאה ה-16 אך הוחרבה בגזרות ת"ח–ת"ט (1648).[3][2] הקהילה הוקמה מחדש בהמשך ובתקופת השלטון העות'מאני היהודים אף היו רוב התושבים.[2]

לאורך המאה ה-19 הקהילה גדלה ונבנו מספר בתי כנסת ומוסדות יהודיים.[2] ב-1897 התגוררו באורינין 2,112 יהודים (42% מכלל האוכלוסייה).[2]

היהודים סבלו רבות בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה: ב-1914 התרחש פוגרום עם נזק רב לרכוש, לאחר מכן היהודים הואשמו בריגול וגורשו זמנית מאורינין וכשחזרו בסוף המלחמה סבלו מפוגרומים נוספים, בפרט אחד במסגרת פרעות פטליורה בו נהרגו 40 יהודים.[2][3] ב-1926 האוכלוסייה הצטמצמה ל-1,797 יהודים.[2]

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו באורינין 1,508 יהודים.[2][3][4] עד הכיבוש הגרמני ביולי 1941 מיעוט מיהודים גויס לצבא האדום או הצליח להימלט מזרחה, אך לפחות 1,300 יהודים נותרו.[4]

באוגוסט הגיעו לכפר כמה מאות יהודים מהונגריה וזקרפטיה, לאחר שההונגרים גירשו יהודים חסרי אזרחות הונגרית (בעוד רוב היהודים ההונגרים נשלחו לקמניץ-פודולסקי ונרצחו במהלך הטבח בקמניץ-פודולסקי).[4][3] היהודים ההונגרים ניסו להשתלב ולהתפרנס בעבודות חקלאיות, אך כעבור שבועות ספורים הם נאספו ונלקחו לבור הריגה, בו נרצחו כ-250 איש ורק בודדים הצליחו להימלט בלי להיתפס.[4][5]

כעבור זמן קצר הגרמנים החלו לפעול גם נגד היהודים המקומיים - הוטל עליהם לשאת טלאי צהוב ולמסור לשלטון הגרמני חפצים יקרי ערך, נאסר עליהם לצאת מגבולות הכפר או להיות בקשר עם שכניהם הלא-יהודים (ובכך הוקם מעין גטו פתוח) וחלקם אולצו להשתתף בעבודות כפייה.[4] במהלך קיץ 1942 היהודים כונסו, ומתוכם הופרדו כ-250 יהודים כשירים ובעלי מלאכה שנותרו באורינין ונשלחו כעבור מספר שבועות לגטו בקמניץ-פודולסקי (שרוב יושביו נרצחו באוקטובר באותה שנה). ליתר היהודים, כ-1,000, נאמר שהם נשלחים לקמניץ-פודולסקי אך בעקבות שמועות על טבח יהודי הכפר הקרוב ליאנצקורון (כיום: זריצ'נקה) הם הבינו שצפוי להם גורל דומה.[4] בפועל הם נשלחו לבור הריגה בקרבת הכפר ז'רדיה (אוק') ושם הם אולצו להתפשט ונורו, למעט אחד שהצליח להימלט וקיבל סיוע מכפריים מקומיים.[4][6]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורינין בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 אורינין, באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, אורינין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1437–1438), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
  5. ^ סיפור רצח יהודי אורינין בחווה הקולקטיבית מולוטוב ליד אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
  6. ^ סיפור רצח יהודי אורינין בז'רדיה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)