אווה פרנסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{מוזיקאי}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

אווה פרנסיס (19522 בפברואר 2025) היה שם הבמה של שריתה אלפסי, שהייתה זמרת ישראלית. הייתה ידועה כמבצעת המקורית של השיר "ים של דמעות".

ביוגרפיה

פרנסיס נולדה בשם שריתה אלפסי בטנג'יר, שבמרוקו. בשנת 1963 עלתה יחד עם משפחתה לישראל, והתגוררה בפתח תקווה. כבר בגיל 8, עוד כשגרה בטנג'יר, היא החלה לשיר מוזיקה בסגנון קופלאס (ז'אנר ייחודי ליהודים דוברי הלדינו). בשנת 1968, כשהיא בגיל 16, זיהה האמרגן אברהם אלון את כשרונה והיא החלה לעבוד איתו כמנהלה האישי. בעצתו, היא אימצה את שם הבמה "אווה פרנסיס", וזאת כדי לא להיות מזוהה עם זמרת ישראלית שכשלה משנות הארבעים ששמה שריתה.

פרנסיס הופיעה ברחבי הארץ במועדונים ובבתי מלון ושרה בשפות שונות: עברית, ספרדית, צרפתית, איטלקית ואנגלית. בתחילת שנות השבעים, לאחר שסיימה לעבוד עם אברהם אלון, החלה לעבוד עם האמרגן איתן גפני.

בשנת 1971 ביצעה לראשונה הקלטה באולפן הקלטות. השיר הראשון שהקליטה היה "ים של דמעות", שגרף הצלחה גדולה באותה השנה (בשנת 1985, השיר הוקלט כגרסת כיסוי על ידי הזמר זוהר ארגוב ויצא לאור בתקליט הנושא את שמו: "ים של דמעות", ובשנת 2003 בוצע על ידי הזמרת נינט טייב במסגרת הגמר הגדול של "כוכב נולד").

בשנת 1972, הקליטה את השירים "אני תמיד כזאת", "אתה" ואת "היו שני חברים". בשנת 1973, השתתפה בפסטיבל הקצב הלועזי ושרה באיטלקית את השיר "הפרפר".

לאחר מכן, טסה לדרום אפריקה למסע הופעות שנמשך חצי שנה. כשחזרה לישראל, הופיעה בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים, ובסוף אותה השנה שבה לדרום אפריקה, בה הופיעה עד שפרשה מעולם המוזיקה בשנת 1978.

בשנת 1991 שבה לישראל. בשנת 1995 היא הופיעה עם אחיה הזמר אנטוניו (מהצמד "אנטוניו ורונית") בתוכנית הטלוויזיה "בטברנה" בהנחיית שמעון פרנס. לאחר מכן היא הופיעה עוד כמה פעמים בודדות עם גיטריסט הפלמנקו באלדי אולייר שניגן בתוכנית הזו.

פרנסיס הייתה אם לארבעה. התגוררה בראשון לציון עד שנת 2004, ולאחר מכן עברה לפתח תקווה. פרנסיס שבה לשמה המקורי, שריתה.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.