אואקרי קירח
 אואקרי קירח
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| משפחה: | סאקיים |
| סוג: | אואקרי |
| מין: | אואקרי קירח |
| שם מדעי | |
 Cacajao calvus
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אואקרי קירח (שם מדעי: Cacajao calvus) הידוע גם בשמות אואקרי אדום או אואקרי קירח-ראש הוא קוף קטן שחי במרומי עצים באגן האמזונס, בגבול בין ברזיל לפרו, באזורים מוצפים ובקרבת מקורות מים. הוא מאופיין בזנב קצר יחסית, פרווה ארוכה, ופנים אדומים. על פי הרשימה האדומה מ-2020, האואקרי נמצא במצב פגיע.[1]
תיאור
פניו של האואקרי אדומים ומחוסרי פרווה (ומכאן שמו). צבע הפנים נובע מריבוי כלי דם ומן העובדה שעורו דק במיוחד ומחוסר פיגמנטים.[2] צבע עור חיוור יותר דוחה בנות זוג מאחר שהוא מעיד על מחלה או על זיהום עקב מלריה שנפוצה אצל בני המין הזה. רוב גופו של האואקרי מכוסה בפרווה ארוכה ועבה, שצבעה משתנה מלבן לאדום. הזנב קצר במידה ניכרת מזנבות הקופים של אמריקה ולא יעיל לטיפוס. האואקרי נעזר לטיפוס בזרועותיו וברגליו. אורכו של הזכר הוא כ-45.6 ס"מ, ואורכה של הנקבה - כ-44 ס"מ. המשקל נע בין 3.75 ל-3.45 ק"ג. תוחלת חייו של האואקרי בטבע היא כ-20 שנה, ובשבייה - עד 30 שנה.[3]
מיון
בעבר היה מקובל למיין את האואקרי הקירח, לארבעה תת-מינים, שכולם במצב שימור פגיע:
- אואקרי קירח לבן, Cacjao calvus calvus
- אואקרי קירח נובה, Cacajao calvus novaei
- אואקרי קירח אוקיאלי, Cacajao calvus ucayali
- אואקרי קירח אדום, Cacajao calvus rubicundus
סקר מקיף, שנתמך במחקר פילוגנטי, חולק על הטענה שמדובר בתת-מינים, ומצביע על כך שבעצם מדובר במינים נפרדים. מיון כזה עשוי לתרום לשימור כל אחד מהמינים.[4]
תפוצה
האואקרי חי אך ורק בחלקו המערבי של אגן האמזונס, ביערות גשם מוצפים, בגבול בין ברזיל לפרו. בפרו זוהה רק האואקרי הקירח האוקיאלי, שאר המינים חיים בברזיל.[5] בעבר חיה גם בקולומביה אוכלוסייה של אואקרי קירח אדום, שלא נצפתה בשנים האחרונות, וייתכן שנכחדה.[1]
תזונה
תזונת האואקרי מבוססת בעיקר על פירות, אבל כוללת גם עלים, שורשים וחרקים. התזונה משתנה על פי עונות השנה: בעונת הגשמים, כאשר שטחי המחיה של האואקרי מוצפים, הוא ניזון מפירות ועלים במרומי העצים, ואילו בעונה היבשה מוצא האואקרי את מזונו על הקרקע, והוא כולל עלים שנשרו, פירות, זרעים ושורשים. לסתו התחתונה של האואקרי קרח חזקה מאפשרת לאואקרי לפצח אגוזים ושאר פירות בעלי קליפה קשה. הם מתפצלים כשהם רוצים למצוא מזון במהלך היום, ומתאספים שוב בלילה כי ביחד הם בטוחים יותר.
התנהגות
האואקרי הוא חיה חברתית, שחיה בלהקות שגודלן עשוי להגיע למאה פרטים. בפעילות היום, הכוללת חיפוש מזון ומשחק, הקבוצות קטנות יותר - כעשרה עד 30 קופים. האואקרי הוא פעיל יום, ובלילה ישן על ענפים דקים בצמרות העצים. גם בגבהים וגם בעת הירידה לקרקע, האואקרי משתמש בכל ארבעת גפיו. רק בזמן קפיצה הוא משתמש בשתי רגליים. לעומת עונת הגשמים, שאותה האואקרים מבלים על העצים, בעונות היובש, כאשר עליהם לחפש מזון, הם הופכים לחיות טריטוריאליות.[6] גודל הטריטוריה עומד בדרך כלל על 5,000 עד 6,000 דונם. על מנת לשמור על טריטוריה בגודל זה, קופי האואקרי משתמשים בצווחות אזהרה, נענוע זנב וסימור שערות הגוף. תקשורת חברתית אחרת נעשית באמצעות הבעות פנים (זוהו לפחות עשר הבעות שונות), שפת גוף, כשכוש זנב, וקולות צווחה.[6]
רבייה
האואקרים הם מונוגמיים. בגרות מינית מתרחשת בקרב הנקבות בגיל שלוש, ובזכרים – בגיל שש. עונת הרבייה חלה בין אוקטובר למאי. הנקבות מעודדות את הזכרים להזדווג באמצעות שחרור פרומונים. ההיריון נמשך כשישה חודשים. נקבה ממליטה גור יחיד פעם בשנתיים, ומשום כך, אוכלוסיית האואקרי אינה גדלה באופן משמעותי.
הנקבות נשארות במקום הלידה, ואילו הזכרים עוזבים עם הגיעם לבגרות.
יש קורלציה בין רמת הורמוני המין לעומק הצבע בפני האואקרי: פנים אדומים בנקבות מעידים על רמת אסטרוגן גבוהה, ובזכרים – על רמת טסטוסטרון גבוהה. בנוסף לכך, קופים שנפגעו ממלריה, שנפוצה מאוד באזורי המחיה של האואקרי, מאבדים גם הם את צבעם האדום הבוהק. חיוורון, אם כן, מנבא על סיכוי קטן להזדווג. הן משום שהוא מעיד על חסר בהורמוני מין, והן משום שאואקרי שלקה במלריה, אינו מעביר בגנים חסינות מפני המחלה.[6]
שימור
האואקרים מאוימים בשל הכריתה הנרחבת של יערות גשם באמזוניה, והמרת אזורים רבים של היער בשדות מרעה. בנוסף לכך, הם ניצודים על ידי המקומיים, שצורכים את בשרם, או חומדים את הגורים כחיות מחמד. התרבות האוכלוסייה בקרבת אזורי המחיה של האואקרים, בעקבות תעשיית העץ, יוצרת תחרות על הפירות העיקריים שמהם ניזונים הקופים.
במהלך 30 שנה הידרדר מצב השימור של המין מ"מאוים" ל"פגיע". אפילו שאין נתונים מדויקים לגבי מספר הפרטים שחיים בכל להקה, המחקר מניח ירידה של 30% במספר הפרטים במהלך התקופה.
בשנים האחרונות נעשים מאמצי שימור, בעיקר מצד ממשלת פרו, שתמכה בהקמת "שמורה קהילתית", הכוללת דאגה ליער, לבעלי החיים ולאוכלוסייה המקומית, שמצדה מחויבת לשמירת הסביבה.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 R, Aquino, H.L, de Queiroz, F.P, Paim,, Bald Headed Uacari, Red List, 2021
- ^ Bald Uakari, Cacajao calvus - New England Primate Conservancy, neprimateconservancy.org, 2022-03-30 (ב־)
- ^ Bald Uakari | National Geographic, Animals, 2010-11-11 (ב־English)
- ^ Felipe Ennes Silva a b, João Valsecchi do Amaral c d e, Christian Roos, Molecular phylogeny and systematics of bald uakaris, genus Cacajao Lesson, 1840 (Primates: Pitheciidae), with the description of a new species, ScienceDirect, August 22
- ^ Bald-headed uakari - Cacajao calvus: More Information - ARKive, web.archive.org, 2006-05-24
- ^ 1 2 3 Bald Uakari, Cacajao calvus - New England Primate Conservancy, neprimateconservancy.org, 2022-03-30 (ב־)
- ^ Amanda Berglund, [https://www.diva-portal.org/smash/get/diva2:972098/FULLTEXT01.pdf#page=9 Community-based conservation in Peruvian Amazon. Attempts to save the red uakari of Loreto], 2016, עמ' 9-10