אהרן משה לייפר (גרוסוורדיין)
 | |
| לידה |
תרמ"ז (גיל: 138 בערך) תש"ד |
|---|---|
רבי אהרן משה לייפר היה אדמו"ר משושלת נדבורנה בגרוסוורדיין. נרצח בשואה.
ביוגרפיה
נולד בבוכניה בשנת תרמ"ז, לרבי ישכר בער מסאטמר ונקרא על שם סבו רבי אהרן משה טויבש, בתור ילד הכיר את סבו רבי מרדכי מנדבורנה. בעודו בחור צעיר התייתם ומונה לאדמו"ר על אף רווקותו, לאחר מינויו לאדמו"ר נסע לדודו רבי מאיר מקרעטשניף שם למד כשנתיים עד לנישאיו הראשונים, לאחר מכן חזר לסאטמר וכיהן שם באדמו"רות. כאדמו"ר נודע בהתמדתו וכתב חיבור בשם 'ויקהל משה', רובו אבד בשואה. בשנת תרפ"ז הדפיס מחדש את הספר "מאמר מרדכי" ובו דברי תורה מסבו רבי מרדכי מנדבורנה, הוא צרף לו הקדמה ארוכה ובה חידושי תורה וציטוטים מכתבי סבו שהיו ברשותו. הוא היה בקשר קרוב עם רבני האזור ובהם רבי אליעזר דוד גרינוולד, אב בית הדין של סאטמר, רבי פינחס צימטבוים רבה של גרוסוורדיין, רבי אליעזר פיש מביקסאד ועוד מגדולי דורו.
בשנת תרפ"ח עבר בעצת רופאיו לגרוסוורדיין, שם כינה עמו 'האדמו"ר מהענטעש' על שם בית מדרשו ששכן ברחוב בשם זה, הוא החזיק בקשרים טובים עם קהילת חסידי ויז'ניץ שהייתה בעיר ועמד בקשר עם רבי ישראל הגר, שהתגורר בסמיכות אליו.
בפרוץ השואה הורה לחסידיו לברוח לרומניה אולם הוא עצמו נותר עם משפחתו בגרוסוורדיין. הרב לייפר, אשתו, אחד עשר מילדיו, יחד עם כלותיו ונכדיו נרצחו באושוויץ בט"ו בסיוון תש"ד.
משפחתו
נשא לאשה את ראצע, בתו של הרב צבי מאיער - נכדו של רבי מאיר מפרמישלאן. בזיווג שני נשא לאשה את יהודית, בתו של רבי שמואל זנוויל כהנא מדראגומירשט.
- בניו
- רבי ישכר בער, נולד בתרע"א, בגיל צעיר כבר פרסם מאמרים תורניים[1][2] נסמך להוראה על ידי רבי יואל טייטלבוים ורבי פינחס צמעטבוים, בשנת תר"צ נשא לאשה את בת רבי שלום יונגער והקים חצר בפיאטרה ניאמץ. עם התחממות יחסי רומניה וגרמניה הנאצית הורע מצב היהודים והוא העביר את חצרו לקלויזנבורג שבהונגריה, נרצח בשואה עם אשתו וילדיהם שלום צבי ודבורה. ספר שכתב בשם "מצעדי גבר" יצא לאור על ידי אחיו בשנת תשע"ד[3].
- הרב צבי אלימלך, היה מו"ץ בבערגסאז, נרצח בשואה
- יצחק אייזיק, נרצח בשואה
- חיים מרדכי, נרצח בשואה
- הרב שמואל מאיר, נפטר בט"ז באב תשס"ח
- רבי יוסף, כיהן כאדמו"ר מווערדאן בבורו פארק.
- בנותיו
- רחל, הייתה נשואה לרב ישכר בער בן רבי יוסף לייפר מפיטסבורג, איבדה את בעלה בשואה ונישאה בשנית לאחר המלחמה לרבי שמעיה שוורץ, רבה של וועלץ
- לאה הינדא, נרצחה בשואה
- חיה רייזל, נרצחה בשואה
- יענטא, נרצחה בשואה
- אסתר מלכה, נרצחה בשואה
- שרה, נרצחה בשואה
- רבקה, נרצחה בשואה
- יוכבד, נרצחה בשואה
ספרו
לפני שגורש עם משפחתו לאושוויץ הטמין בחצר ביתו ארגז מלא בכתבי ידו, לאחר השואה לא התאפשר לצאצאיו לשוב לשם והכתבים אבדו, פנקס אחד ובו דברי תורה על חומש בראשית נותר בידי בנו שמואל מאיר והודפס בשנת תשס"א.
לקריאה נוספת
- תולדות המחבר בסוף ספרו ויקהל משה, ברוקלין, תשס"א
הערות שוליים
- ^ קובץ בית ועד לחכמים 1928 תרפ"ח, באתר היברובוקס
- ^ הישיבה, באתר אוצר החכמה
- ^ ויקהל משה על התורה