אבנון
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | מקריני סנפיר |
סדרה: | עקרבנונאים |
משפחה: | אבנוניים |
סוג: | אבנון |
שם מדעי | |
![]() |
אבנון (שם מדעי: Synanceia) הוא דג טורף ארסי, סוג ממשפחת האבנוניים. האבנון נפוץ באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי, אך חדר גם לים התיכון[דרושה הבהרה]. ניתן למוצאו גם בים האדום על-גבי סלעים בעומק של עד 20 מטרים ומתחת לקרקע חולית[1].
מינים
בסוג אבנון 5 מינים:
- אבנון ננס (Synanceia alula)
- אבנון הורידה (Synanceia horrida)
- אבנון הים האדום (Synanceia nana)
- Synanceia platyrhyncha
- אבנון מגושם (Synanceia verrucosa)
- Synanceia quinque
מאפיינים
האבנון הוא דג טורף, אך למרות זאת הוא לא נמצא בתנועה רוב ימי-חייו, ולכן הוא מסוגל לשרוד תקופות ארוכות ללא מזון. עקב כך, מתפתחים עליו אצות ובעלי-חיים קטנים המעניקים לו מראה של אלמוג או של אבן, ומכאן שמו.
אורכו נע בין 40-30 ס"מ.
הסוואה
האבנון משיל את עורו בין ארבע לחמש פעמים בשנה, ומגדל עליו מושבה חדשה. מראהו ושהותו על גבי סלעים בעומק של עד 20 מטר ומתחת לקרקע חולית לצורכי הסוואה, עוזרים לו ללכוד את טרפו. כאשר דג מתקרב אליו, הוא פוער את פיו הגדול ושואב אותו אל קיבתו בדרך של יניקה (יצירת ריק בחלל הפה).
הארס
האבנון נחשב לארסי ביותר בין הדגים, והופך למסוכן ביותר הודות להסוואה שהוא יוצר. בגופו קיים סנפיר בעל קוצים רבים הנפתח בעת שבעל-חיים גדול מתקרב אליו. הארס משמש את האבנון כמנגנון הגנה והוא הורג את טרפו בהתקפות מהירות במקום. ארס המוזרק מתוכו לאדם הדורך עליו בטעות, יכול לגרום לכאבים עזים, שיתוק זמני ואפילו אי ספיקת לב עד מוות[1].
האבנון המגושם, המשויך לסוג זה, נחשב לדג הארסי בעולם, ולאחד מבעלי החיים הימיים המסוכנים בעולם.
רבייה
נקבת האבנון מטילה אחת לשנה כ-200,000 ביצים מהן מתפתחים דגיגים שוחים. לאחר תקופה מסוימת הם עוברים לחיות על הקרקעית כמו הוריהם.
תפוצה
המין המצוי בים האדום הוא האבנון המגושם, שארכו מגיע עד ל-30 סנטימטרים.
קישורים חיצוניים
- אבנון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1 2 סכנה באוקיינוס: בעלי חיים ארסיים, החיים מתחת למים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2021