צ'ליצ'לינצ'ן
 צ'ליצ'לינצ'ן
| |
|---|---|
 שחזור של ראש הברווז | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| תת־משפחה: | ברווזים מצויים |
| שבט: | מואה נאלו |
| סוג: | צ'ליצ'לינצ'ן |
| מין: | Chelychelynechen quassus |
צ'ליצ'לינצ'ן (שם מדעי: Chelychelynechen; המשמעות של שמו: "אווז בעל מקור-צב") הוא סוג ברווז נכחד מהקבוצה מואה נאלו של ברווזי הענק של הוואי. הוא סווג ב-1991 מתת-מאובנים שהתגלו ב-1976 בידי החוקר סטורס ל. אולסון במרבצי דיונות חול במערה (אנ') בדרום האי קאואיי. משמעות שם המין הוא: "שבור", עקב הממצאים החלקיים שלו.
מאפיינים
משקלו של הצ'ליצ'לינצ'ן הגיע עד ל-4–7 ק"ג. מקורו היה חזק וגדול והזכיר מקור של צב עם חריצים בקצותיו, שסייעו לו בלעיסת מזון. המקור בלט ממצחו והשתפל קדימה, עם נחירים אופקיים ארוכים שהשתפלו ממנו, בדומה לבלוטות מלח של פינגוויניים. מבנה זה נועד לעזור לברווז לאכול עלים של צמחים כמו השרכים מסוג Dryopteris ו-Asplenium, בדיוק באותה דרך בה אוכלים צבים. הברווז היה בעל רגליים חזקות ומוצקות וכנפיים חסרי יכולת תעופה.
כמו קרוביו, הוא נכחד עם הגעת הפולינזים לאיים. הם צדו אותו והחולדות שהביאו שדדו את ביציו עד להכחדתו.
