הצגת המקור של הדף "מות יעקב וקבורתו"

'''מות [[יעקב]] וקבורתו''' הוא סיפור [[מקרא]]י המופיע ב[[פרשת ויחי]] שבספר [[בראשית]] (פרקים מ"ט ונ'), המתאר את מות יעקב בארץ [[מצרים העתיקה|מצרים]], [[חניטה|חניטתו]] ו[[קבורה (יהדות)|קבורתו]] ב[[מערת המכפלה]] שב[[ארץ ישראל]].

== רקע ==
לאחר [[מכירת יוסף]] ומינויו למשנה ל[[פרעה]] מלך מצרים, ירדו [[יעקב]] ובניו למצרים, וקיבלו שם אדמה בארץ [[גושן]] עקב היותם [[רועה צאן|רועי צאן]] והיות ארץ גושן מקום [[מרעה]].

לאחר שבע עשרה שנה מירידת יעקב למצרים, בגיל 147, קרבו ימיו למות. הוא [[ברכת אפרים ומנשה|ברך את בני יוסף]] ו[[ברכת יעקב|את בניו]], [[שבועת יוסף ליעקב|וציווה את יוסף]] להעלות את עצמותיו לארץ ישראל, לקבורה ב[[מערת המכפלה]].

== מותו וקבורתו ==
{{ציטוט|תוכן=וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃|מקור={{תנ"ך|בראשית|מט|לג}}}}

כשנפטר יוסף ציווה את רופאי מצרים [[חניטה|לחנוט]] אותו. לאחר ארבעים יום של גמר החניטה ושלושים יום נוספים של בכי במצרים יוסף ביקש מ[[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] לקיים את [[שבועת יוסף ליעקב|שבועתו לאביו]] להעלות את [[עצמות]]יו ל[[ארץ ישראל]]. כשפרעה אישר לו, יוסף עלה לקבור את אביו עם כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו חוץ מטפם ו[[צאן|צאנם]] ובקרם שהשאירו ב[[ארץ גושן|ארץ גשן]]. הוא לקח עמו גם רכב ופרשים והמחנה היה "כבד מאד".

הם הגיעו עד [[גורן האטד|גרן האטד]] שנמצא ב[[עבר הירדן]] ועשו שם [[הספד|מספד]] גדול מאוד ואבל שבעה ימים. על שם המספד הזה ה[[כנענים]] יושבי הארץ קראו את שם המקום "אבל מצרים".

לאחר ההספד בניו נשאו אותו ל[[ארץ כנען]] וקברו אותו במערת המכפלה ש[[אברהם]] קנה ל[[אחוזת קבר]] מ[[עפרון החתי]]. {{ציטוט|תוכן=וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃|מקור={{תנ"ך|בראשית|נ|יג}}}}

{{ספר בראשית|מכירת ארץ מצרים}}
[[קטגוריה:סיפורי ספר בראשית]]
[[קטגוריה:פרשת ויחי]]
[[קטגוריה:יעקב]]