הצגת המקור של הדף "הנרי החמישי (סרט, 1944)"

{{סרט
| תמונה = Henry V – 1944 UK film poster.jpg
}}

'''הנרי החמישי''' (ב[[אנגלית]]: '''Henry V'''; הכותרת הרשמית, בעקבות [[מהדורת קוורטו|מהדורת הקוורטו]] של המחזה מ-[[1960]] היא '''The Chronicle History of King Henry the Fift with his battell fought at Agincourt in France''' "הכרוניקה ההיסטורית של המלך הנרי החמישי ומלחמתו בקרב אז'נקור בצרפת") הוא [[סרט קולנוע]] אודות [[הנרי החמישי, מלך אנגליה]], המבוסס על ה[[מחזה]] "[[הנרי החמישי (מחזה)|הנרי החמישי]]" מאת [[ויליאם שייקספיר]] (וכולל גם חלקים מתוך המחזות [[הנרי הרביעי, חלק ראשון]] ו[[הנרי הרביעי, חלק שני]]). את הסרט [[במאי קולנוע|ביים]] [[לורנס אוליבייה]] שגם [[מפיק קולנוע|הפיק]] אותו ו[[עיבוד קולנועי|עיבד אותו למסך]] והוא אף משחק את התפקיד הראשי בסרט. הסרט, שצולם בשלהי [[מלחמת העולם השנייה]], נועד לשמש כחיזוק [[מורל (פסיכולוגיה)|מורלי]] ל[[בריטניה]], כסרט [[פטריוטיות|פטריוטי]], שנועד לחזק את רוח הלוחמים והעם. הסרט הוקדש לכוחות ה[[קומנדו]] של [[צבא בריטניה]], ההולכים בעקבות "אבות-אבותיהם המתוארים בסרט". הסרט הופק בעידודו הישיר של [[ראש-ממשלת בריטניה]] [[וינסטון צ'רצ'יל]] ומומן בחלקו על ידי [[ממשלת בריטניה]]. הסרט זיכה את אוליבייה ב[[פרס אוסקר לשם כבוד]] לשנת [[1946]].{{הערה|[https://winstonchurchill.hillsdale.edu/churchill-shakespeare-and-agincourt/ Churchill, Shakespeare, and Agincourt], The Churchill project|כיוון=שמאל}} הסרט היה מועמד ל[[פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר]], [[פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר]], [[פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר]] ו[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר]].

== עלילה ==
הסרט נפתח ב[[צילום פנורמי|מבט פנורמי]] על [[לונדון]] של שנת [[1600]] והמצלמה הולכת ומתמקדת ב[[תיאטרון הגלוב]], על במתו נפתח המחזה בנאום של המספר (בגילומו של [[לסלי בנקס]] {{אנ|Leslie Banks}}) מול קהל של [[התקופה האליזבתנית]]. התמונה הראשונה של המחזה, תיאור מצב העניינים הפוליטיים בממלכה והגעת השליח מה [[דופן (תואר אצולה)|דופין]] של [[צרפת]] מתרחשות כמחזה על הבמה. המחזה משלב תמונות מן המחזות [[הנרי הרביעי, חלק ראשון]] ו[[הנרי הרביעי, חלק שני]] המציגות את [[ג'ון פלסטף]] וחבורתו וממחיזות את מותו של פלסטף, גישה עליה חזר [[קנת בראנה]] בסרטו [[הנרי החמישי (סרט, 1989)|הנרי החמישי משנת 1989]].

בשלב זה עובר המחזה ל[[סאות'המפטון]] ולהכנות הצבאיות של הנרי וצבאו לקראת מסע המלחמה לצרפת. שיאו של הסרט ב[[קרב אז'נקור]] ובנאום [[יום קריספין הקדוש]], אותו נושא הנרי על מנת לעורר את רוח חייליו ולהמריץ אותם לניצחון "[[מעטים מול רבים (חנוכה)|מעטים מול רבים]]": The fewer men, the greater share of honour ("ככל שימעטו האנשים, כך יגדל הכבוד").

לאחר הניצחון על הצרפתים, נושא המלך הנרי לאשה את הנסיכה [[קתרין מוולואה]] (בגילומה של [[רנה אשרסון]] {{אנ|Renée Asherson}}).

בסיום, חוזרת המצלמה לאולם תיאטרון הגלוב, ל[[קידה|השתחוויה]] של השחקנים, כנהוג בסיום הצגות מול קהל.

== הפקה ==
[[קובץ:Foreign Correspondents Visit British Film Studios, Denham, Buckinghamshire, England, UK, 1943 D16277.jpg|ממוזער|טקסט=250|עיתונאים זרים מבקרים באתר ההסרטה של "קרב אז'נקור" באירלנד]]
הסרט צולם בשנת [[1944]], במקביל לאירועי [[הפלישה לנורמנדי]], באמצעות ציוד ה[[טכניקולור]] היחיד שהיה בבריטניה באותה עת, כאשר חלק ניכר מהציוד וכח אדם הטכני היה מגויים למלחמה.

לונדון של 1600 עוצבה כ[[מיניאטורה]] מדויקת ומפורטת, על סמך מחקר כיצד נראתה העיר לפני [[השרפה הגדולה של לונדון|השריפה של 1666]], ששינתה את פניה כליל. הקהל הצופה בהצגה הורכב מ[[ניצב (אמנות הבמה)|ניצבים]] בתלבושות תקופתיות שהגיבו למחזה המוצג על הבמה בזמן אמת.

ההשראה לעיצוב התלבושות והאתרים בצרפת נבעה מהסצנות המתוארות בספר [[השעות העשירות מאוד של דוכס ברי]] וניכר בעושר של צבעים, בגדים, שריונות וציוד תקופתי. קרב אז'נקור עצמו כמו גם צילומי חוץ נוספים, צולם ב[[אירלנד]] באופן שמזכיר ומשחזר ציורים תקופתיים. הצבעוניות העזה והבוהקת וההעמדה הקפדנית של הניצבים, מקנים לכל צילום איכות מלאכותית של תמונה מסוגננת.

המוזיקה (בהלחנתו של [[ויליאם וולטון]]) שואפת להיות אף היא ייצוג של המוזיקה האליזבתנית, כולל שירת המזמור ''Non nobis'' בסיום הקרב, מסורת שאף היא שוחזרה על ידי קנת' בראנה בסרטו מ-1989.

== שינויים במחזה ==
פרט להחדרת קטעים הכוללים ייצוג רב יותר לחבורתו של פלסטף לתוך עלילת "הנרי החמישי", ויתר אוליבייה על מספר קטעים.

החלקים אותם קיצץ אוליבייה מהמחזה הם אלו העלולים לצייר את הנרי כמלך [[עריץ]] ונוקשה, שסגנונו איננו מרומם ופטריוטי מספיק. כך נקצצו החלקים בהם הוא מורה על [[הוצאה להורג|הוצאתם להורג]] של המורדים בתחילת המחזה ([[ריצ'רד מקוניסבורג, רוזן קיימברידג' השלישי|ריצ'רד מקיימברידג']], הנרי סקופ ותומאס גריי), הנאום בו הוא מאיים לשלח את חייליו לרצוח ולאנוס את אזרחי [[ארפלור]] אם לא ייכנעו, שיסוף גרונם של בני הערובה הצרפתים וסירובו לעצור את הוצאתו להורג של ידידו לשעבר ברדולף. גם סיומו המלנכולי של נאום הסיום, שבישר על קץ תור הזהב של מלכות הנרי החשמישי ואובדן הכיבושים בצרפת, נקצץ החוצה מן הסרט, על מנת שיוותר עם סיום מרומם-נפש.

== קישורים חוצוניים ==
{{קישורי קולנוע}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סרטי 1944]]
[[קטגוריה:סרטים מבוססי מחזות מאת ויליאם שייקספיר]]
[[קטגוריה:סרטי דרמה בריטיים]]
[[קטגוריה:סרטים היסטוריים]]
[[קטגוריה:הממלכה המאוחדת במלחמת העולם השנייה]]