הצגת המקור של הדף "פקודת סרטי הראינוע"

{{חוק
| שם = פקודת סרטי הראינוע, 1927
| מדינה =
| תאריך חקיקה = [[1927]]
| תאריך חקיקה עברי =
| גוף מחוקק = [[ממשלת המנדט]]
| תומכים =
| מתנגדים =
| נמנעים =
| חוברת פרסום = חוקי ארץ ישראל א' - טז
| הצעת חוק =
| משרד ממונה = [[משרד הפנים]]
| מספר תיקונים =
| נוסח מלא = [https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_סרטי_הראינוע החוק המלא]
| תאריך פקיעה =
|סמל=[[קובץ:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]}}
'''פקודת סרטי הראינוע, 1927''' היא [[פקודה (חיקוק)|פקודה]] [[המנדט הבריטי|מנדטורית]] משנת [[1927]], שנקלטה ב[[משפטים|משפט]] ה[[ישראלי]] ומכילה הוראות הנוגעות להקרנת [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]].

הפקודה מקנה ל[[המועצה לביקורת סרטים|מועצה לביקורת סרטים]] סמכות לאסור הקרנתם של סרטים מסוימים.

בהסתמך על פקודה זו, בשנת 1966 [[המועצה לביקורת סרטים ומחזות]] פסלה 18 סרטים מתוך 420 הסרטים שהוגשו לביקורת המועצה, וקבעה כי אין להתיר את הצגתם בישראל{{הערה|{{למרחב||18 סרטים נפסלו בשנה האחרונה להקרנה בישראל|19660516|46}}}}.

בשנת 1988 נאסרה הקרנת הסרט "[[הפיתוי האחרון של ישו]]", ומפיצי הסרט בישראל עתרו לבג"ץ, שהתיר את הקרנת הסרט. בג"ץ קבע שפקודת סרטי הראינוע מחייבת פירוש ויישום לא על-פי כוונתו המקורית, אלא על-פי הערכים הדמוקרטיים הגלומים בהכרזת העצמאות. ערכים אלה מחייבים את הצנזורים להימנע ככל האפשר מפגיעות קשות בחופש הביטוי, ויש להשתמש בפקודה רק במקרים נדירים, כאשר יש הסתברות גבוהה לפגיעה מוחשית וקשה בביטחון או בסדר הציבורי{{הערה|{{חדשות|[[משה נגבי]]|עוד קיצוץ בכנפי הצנזורה|19890616|53}}}}.

פקודה זו סופגת ביקורת{{הערה|1=ראו, לדוגמה, ב-[http://www.acri.org.il/he/?p=553 אייל גרוס, חבר הנהלת האגודה: סגירת ביטאון התנועה האסלמית – סתימת פיות], אתר [[האגודה לזכויות האזרח]], 23 באוקטובר 2002.}} בטענה כי היא מיושנת ואינה רלוונטית בעידן שבו ניתן לצפות בסרטים באמצעים נוספים כגון [[אינטרנט]], השאלה מספריות [[וידאו]] וכיוצא בזה.

==קישורים חיצוניים==
* {{ויקיטקסט חוק}}
* {{חוק בכנסת|2001309}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{קצרמר|חוק ומשפט}}
[[קטגוריה:ישראל: פקודות|סרטי הראינוע]]
[[קטגוריה:היסטוריה של הקולנוע]]
[[קטגוריה:קולנוע בישראל]]
[[קטגוריה:צנזורה בישראל]]