התוכניות להקמת הפארק הוכנו על ידי האדריכל סר ג'יימס פנת'ורן בשנת 1841, בנייתו החלה בשנת 1842 ובשנת 1845 נפתח הפארק לציבור. עבודות הקמת הפארק הסתיימו בשנת 1846. הפארק דמה בתכנונו לפארק ריגנטס הסמוך (אשר תוכנן על ידי מוריהו של פנת'ורן - ג'ון נאש).
הפארק נבנה בין שתי תעלות - תעלת ריג'נטס במערב הפארק ותעלת הרטפורד יוניון בדרומו.
תוכניות הפארק כפי שפורסמו בשנת 1841.
מבנים בפארק
בפארק ישנם מושבים להולכי רגל אשר ניבנו משרידי גשר לונדון שנהרס בשנת 1831. המושבים נבנו בפארק בשנת 1860 והם בנויים מהקשתות שהיו בגשר במשך 600 השנים שבהן היה בשימוש.
היסטוריה
המאה ה-19
מאז הקמת הפארק הפך הפארק לפופולרי מאוד בקרב הפועלים הרבים שהתגוררו באזור האיסט אנד מאחר שהפארק היה השטח הירוק היחידי באזור.
הפארק נודע כ"פארק ההמונים" ('People's Park' ) והפך להיות אתר פופולרי של עצרות פוליטיות - בייחוד עצרות סוציאליסטיות בשל היות רובע טאוור המלטס הגובל בו אזור של פועלים עניים - מרביתם מובטלים, ובשל היות אזור האקני הקרוב אליו אזור ששימש מגורי סטודנטים וצעירים שתמכו ברפורמות חברתיות. מפגש בין מעמדי זה נערך בפארק באמצעות נאומים שנישאו להמונים והפגנות רבות.
בפארק נאמו, בין היתר, הסוציאליסטים ויליאם מוריס ואנני בזנט.
במהלך מלחמת העולם השנייה נסגר הפארק לציבור ושימש מחנה צבאי של חיל הנ"מ (הגנה נגד מטוסים) הבריטי, וכן מחנה שבויים בו הוחזקו חיילים איטלקיים ובהמשך המלחמה גם חילים גרמניים.
הפארק נמצא בדיוק מתחת מסלול המפציצים הגרמניים שהיו בדרגם למבדוקים ברובע טאוור המלטס ועל כן היה בעל חשיבות אסטרטגית בניסיון להפיל את המפציצים הרבים בתקופת הבליץ.
בפארק הוקמו בונקרים תת-קרקעיים בתקופת המלחמה ששימשו את צוותי הנ"מ.
סוף המאה ה-20
הפארק עדיין משמש מקום למפגשים ציבוריים ולקונצרטי רוק.
מרוצי דגמי ספינות
ב-15 ביולי1904 הוקם מועדון דגמי ספינות הקיטור על שם ויקטוריה (Victoria Model Steam Boat Club) הפעיל בפארק עד ימינו, ועורך 17 פעמים במשך השנה, בימי ראשון, תחרויות מרוץ של דגמי אוניות קיטור.