סויוז 7
סויוז 7 (ברוסית: Союз 7, "ברית 7") היא חללית סויוז שהמריאה ב-12 באוקטובר 1969 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן. המטכה המרכזית היה חיבור עם חללית סויוז 8 ומעבר חברי הצוות בין החלליות. החיבור לא הצליח. בתקשורת הסובייטית דוחח על יישום מלא של התוכנית, אך צוותי קרקע וקוסמונאוטים הפיקו לקחים מהאירוע.
![]() | |||
נתוני משימה | |||
---|---|---|---|
מטרה מרכזית | חיבור מספר חלליות | ||
כן שיגור | קוסמודרום בייקונור | ||
שיגור | 12 באוקטובר 1969 10:44:42 UTC | ||
נחיתה | 17 באוקטובר 1969 09:25:05 UTC | ||
משך המשימה | 4 ימים, 22 שעות, 40 דקות 23 שניות | ||
נתוני מסלול | |||
מספר הקפות | 80 הקפות | ||
משימות קשורות | |||
|
צוות
צוות גיבוי
- ולדימיר שטאלוב
- אלכסיי יליסייב
- פיוטר קולודין
תיאור המשימה
השיגור בוצע ב-12 באוקטובר 1969 מכן שיגור מס' 1 מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן. החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז 7K-OK.
בסמוך לשיגור החללית שוגרו חלליות נוספות סויוז 6 וסויוז 8.
החיבור היה אמור להתבצע ב-14 באוקטובר, כאשר חללית סויוז 6 הייתה צריכה להיות ממוקמת במרחק של 50 מ' ולצלם את האירוע. חלליות "סויוז 7" ו-סויוז 8 היו צריכים להתקרב ולבצע חיבור אוטומטי. אמנם מערכת אוטומטית "איגלה" כשלה. לאחר התייעצות במרכז בקרה הוחלט שניתן לבצע חיבור ידני במידה מרחק בין החלליות יהיה פחות מ-1 קילומטר. לאחר 2 ניסיונות שכשלו הוחלט להמשיך בניסיונות ב-15 באוקטובר.
ב-15 באוקטובר התמרון החל כאשר מרחק בין החלליות היה כ-40 ק"מ. לאחר תמרונים שנמשכו מספר שעות הם התקרבו למרחק של 1.5 ק"מ. התברר שכמות הדלק במדחפי החלליות הולכת ואוזלת וסוכם להפסיק את הניסיונות לחיבור.
ב-16 באוקטובר הוחלט לבצע תמרון נוסף. החלליות התקרבו למרחק של כ-1.2 ק"מ אך זה לא איפשר להתחיל בהליך חיבור ידני.
ב-17 באוקטובר החל הליך ירידה מהמסלול. בתחילת התמרון הובחנו בעיות טכניות במערכת בקרת נחיתה אך בסופו של דבר נחיתה עברה ללא בעיות. מספר דקות לאחר הנחיתה באזור קזחסטן צוות קרקע פגש את יחידת הנחיתה.
קישורים חיצוניים