מור פריאוס
| נרצח |
 גרמניה הנאצית |
|---|---|
מור פריאוס (בהונגרית: Preusz Mór; אוז'הורוד, 14 בפברואר 1883 – גרמניה, קיץ 1944) היה מזכיר איגודים המקצועיים, פוליטיקאי, מנהל מפעל, מומחה דפוס יהודי-הונגרי, ממנהיגי מועצת הפועלים בבודפשט (מועצת הפועלים בבודפשט הייתה גוף קבלת החלטות תחת מהפכת החרציות והרפובליקה הסובייטית ההונגרית).
ביוגרפיה
מור פריאוס נולד במשפחה יהודית בזקרפטיה. אמו הייתה רוזה נוימן. הוא למד את כל מקצועות הדפוס בעיר הולדתו סדר, עריכה וכדומה). כבר בצעירותו נסע לאוסטריה ולגרמניה. הוא חזר להונגריה בשנת 1905 לעיר קושיצה, שם הפך למייסד כתב העת "הפועל של קושיצה" (A Kassai Munkás) ולאחד ממנהיגי התנועה הסוציאל-דמוקרטית המקומית. בשנת 1909 היה אחד מעורכי העיתון של איגוד עובדי הדפוס בשם "טיפוגרפיה", בבודפשט (עד 1920). מנובמבר 1918 ועד 21 במרץ 1919 היה חבר בוועד המנהל של קרן ביטוח העובדים הלאומית ואחד מנשיאי מועצת העובדים בבודפשט. בשבועות הראשונים של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא היה חבר בדירקטוריום (מנהלת) שניהלה את בודפשט, יחד עם שאנדור וינצה (ויינברגר) ולאסלו דיאנש ונשא נאום ב-14 באפריל 1919, כאשר האי מרגיט עבר ל"ידיים הפרולטריות".
עד מהרה הפך למתוסכל מהרעיון ובשל סכסוכו עם הקומוניסטים התפטר מתפקיד קומיסר העם של בירת הונגריה. זמן קצר לאחר מכן חזר לערוך את כתב העת טיפוגרפיה. באותה תקופה היה חבר בוועדת הניהול המרכזית של הפדרציה ((ועדת הניהול המרכזית של הפדרציה (לעיתים נקראה גם ועדת הניהול של האספה הלאומית, בקיצור SZKIB) שהייתה הרשות מבצעת תחת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית מנתה לכל היותר 150 חברים)). אחרי נפילת הרפובליקה פריאוס היגר לווינה באפריל 1920. לאחר עזיבתו הוצאה נגדו הזמנה לחקירה בגין עבירת המרדה. מאוחר יותר חזר לעיר הולדתו (שבינתיים צורפה לצ'כוסלובקיה במסגרת חוזה טריאנון), שם הפך לבעלים של מפעל ארגזים.[1] בשנת 1939, לאחר צירופה מחדש של זקרפטיה להונגריה הוא נעצר בגין תפקידו במהלך הרפובליקה הסובייטית ונידון לשנת מאסר. עם כניסת הוורמכט להונגריה (מבצע מרגרטה) בשנת 1944, הוא גורש מאוז'הורוד למחנה ריכוז גרמני ממנו לא שב.
עבודותיו
- שני כיוונים – מטרה אחת (1917)[2]
- שנתון הדפוס ומדריך טיולים לשנת 1913 (בודפשט, האגודה ההונגרית של עובדי מדפיסי הספרים ויוצקי האותיות, 1913)[3]
- הנסיך הגדול (מאמר, הפועל של קושיצה, 1907)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש.
- אלברט וארי: קורבנות השלטון האדום בהונגריה, בודפשט מסת"ב 978 963 848 400 0
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- לקסיקון לתולדות תנועת העבודה ההונגרית
- הספר האדום 1919 (1993)
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי III: כרך השלמה. עורכת ראשית. אגנש קניירש. בודפשט: . 1981 עמ' 441. ISBN 9630525003