וישניצה (פולין קטן)
 | |
| טירת וישניצה | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פולין קטן |
| מחוז | בוכניה |
| http://www.nw.com.pl/ | |
וישניצה (בפולנית: Nowy Wiśnicz, נובי וישניץ'; ביידיש: ווישניצא) היא עיירה השוכנת כ-8 ק"מ דרומית לבוכניה[1], בפרובניציית פולין קטן שבדרום פולין.
תולדות היישוב
וישניצה נזכרת לראשונה במאה ה-12, אז הייתה בבעלות משפחות אצולה. בשנת 1616 הוענקו ליישוב זכויות עיר. בשנת 1863 פרצה בעיירה דליקה גדולה.
יהודי וישניצה
יהודים ישבו בווישניצה מסוף המאה ה-16, אחרי שגורשו מבוכניה בשנת 1605 התפתחה הקהילה בווישניצה. בגזרות ת"ח–ת"ט פרעו בקהילה המקומית שמנתה כמה מאות משפחות, הקוזקים, וכעבור כמה שנים, במלחמות השבדים, הגייסות הפולניים בפיקודו של סטפן צ'רנייצקי שהאשימום בבגידה.
בווישניצה הייתה אחת הערים הראשונות בהן היה קלויז חסידי פעיל, שהונהג על ידי רבי אביש צנווירט ובנו רבי יצחק חתן רבי שמעון מירוסלב. חסידי הקלויז היו מעורבים בסכסוכים רבים בעיר שהייתה מפורסמת לאורך דורות כעיר של מחלוקות, ורוב רבניה עזבוה מסיבה זו.
ב-28 בנובמבר 1918 נערך פוגרום ביהודי העיירה. יהודי העיירה, לרבות נשים וילדים, רוכזו בכיכר המרכזית בה, והובלו לבית הכנסת המקומי. שם הולקו כ-130 יהודים לשעשוע הקהל הפולני. באפריל 1923 נערכו ביהודי העיירה פרעות נוספות בידי איכרי הסביבה, ובמרץ 1926 הופצה נגד יהודי העיירה עלילת דם, לפיה הם משתמשים בדם נוצרים לצורכי פולחן. בשנים אלה היגרו מהעיירה רבים מיהודיה.
בין מלחמות העולם התגברה בעיירה הפעילות הציונית, לצד פעילות של אגודת ישראל, שרוב תומכיה היו חסידי גור. בשנים אלה נמנו בעיירה 1,273 יהודים, כמחצית מתושביה.
במהלך השואה
עם כניסת הגרמנים לעיירה בספטמבר 1939, הטילו אלו על יהודיה גזירות שונות, ובהן הגבלות תנועה, גיוס לעבודות כפייה, חובת ענידת סימן מזהה, חובת תשלום סכומי כופר והחרמת רכוש. עם הגעת פליטים יהודים מאזור קרקוב לעיירה, הגיע מספר יהודיה לכ-3,000 איש. מעת לעת שילחו הגרמנים גברים יהודים מהעיירה למחנות עבודה, והוציאו להורג יהודים שנמצאו מחוץ לעיירה ללא היתר.
ב--2 באוגוסט 1942 גורשו כל יהודי העיירה לבוכניה, וממנה שולחו למחנות ההשמדה. בשעת האקציה הצליחו להימלט מהעיירה כמה עשרות יהודים ליערות הסביבה, והגרמנים ערכו אחריהם מצוד מתמשך בסיוע איכרים מקומיים.
רבני העיירה
מרבני הקהילה הנודעים: רבי נפתלי הרץ לנדא (חתנו של רבי חיים צאנזר, רבי אלעזר קאליר שהתמודד מול רבי ברוך פרנקל-תאומים ופרש מהרבנות כעבור זמן קצר לטובתו של זה האחרון, רבי צבי הירש הורוויץ (נכדו של רבי שמואל שמלקה הורוביץ), רבי אריה לייבוש ליפשיץ, בנו רבי אהרן זליג, ונכדו רבי נתן נטע ליפשיץ מווייליפולי ורבי שלמה הלברשטאם שפתח בה בסוף המאה ה-19 את ישיבתו. בין תרפ"ב (1922) לשנת תרצ"ו (1936) כיהן כרב העיירה הרב זאב וולף אייכנשטיין. גם רבי נפתלי רובין (צאצא לאדמו"רי רופשיץ), חתנו של הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, כיהן בעיירה כרב באותה תקופה עד שנפטר בשנת תרצ"ח (1938). לאחר מכן, כיהן בנו, הרב חיים ברוך רובין, עד שהועבר לגטו בוכניה עם חיסול הקהילה, ונרצח בג' באלול תש"ג על ידי איש גסטפו לאחר שהזדהה כאדמו"ר מבעלז[2].
בתקופת השואה הסתתר האדמו"ר מבעלז במשך תקופה בווישניצה, מינואר ועד ספטמבר 1942. לאחר מכן עבר לקרקוב ולגטו בוכניה.
קישורים חיצוניים
- קהילת וישניצה באתר JewishGen
- וישניצה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
נובי וישניצה (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אין לבלבל עם הכפר וישניצה בפרובניציית לובלין.
- ^ בתוך הקטע על ר' צבי יוסף רובין בתולדות ר' אברהם יהושע השל רובין מיאסלו.