אברהם יאן ברור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אברהם יאן ברורהולנדית: Jan Avraham Broer, ‏ 31 בדצמבר 1889 - 24 במאי 1992) היה מנהל סניף דואר בהולנד, שהוכר כחסיד אומות העולם לאחר שהציל יהודים בתקופת השואה וקשר את גורלו עם מדינת ישראל.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

יאן היה בן למשפחה נוצרית הולנדית, שעבד לפרנסתו בסניף דואר בעיירה פוכט שבמחוז צפון בראבנט בהולנד[1]. יאן היה נשוי ליהודיה בשם טרזיה ברטה סייפרס. לזוג היו 3 ילדים קטנים.[2].

בהתגבר הגזירות על יהודי הולנד, הורה יאן לאשתו ולילדיו להישאר בבית כדי שלא יחשפו בפני השכנים שעלולים להלשין ולהסגירם. הוא עצמו הצטרף למחתרת ההולנדית וסייע לאתר מקומות מסתור עבור יהודים. בין השאר, הוא החביא בביתו את ג'ו ולוס סטאד, קרובי משפחה של אשתו, ששהה בבית במשך שנתיים עד לשחרור דרום הולנד באוקטובר 1944. בני הזוג סטאד הוסתרו מתחת לגג הבית ואפילו ילדיו של יאן עצמם לא היו מודעים לנוכחותם במשך כל השנה הראשונה. ביתו של יאן היה ממוקם בסמוך למחנה הריכוז פוכט. כתוצאה מכך, קצינים גרמנים רמי דרג רכשו מספר בתים באזור, כולל את בתי השכנים הסמוכים לביתו. בשל הפעילות הרבה בביתו של השכן גברה הסכנה ויאן עשה הכל כדי לא לעורר חשדות. בנוסף נערכו מספר חיפושי בתים באזור אך במזל לא נעשה חיפוש בתוך ביתו של יאן.[2]

ביוני 1943 פוטר יאן מעבודתו בשל היותו נשוי ליהודיה.

לאחר המלחמה

אחרי שהעיר פוכט שוחררה על ידי בעלות הברית, חזר יאן לעבוד במשרד הדואר ובהמשך אף זכה לקידום. בני הזוג סטאד נותרו עוד זמן מה בביתו של יאן ולאחר מכן עברו לדן-בוס. בשנת 1953 החליטה בתו הבכורה של יאן לעלות לישראל. כעבור שנתיים יאן עלה בעקבותיה עם שאר בני המשפחה. תחילה התגוררו בצריף עולים בקריית חיים ובהמשך עברו להתגורר בקריית ביאליק. יאן החליט להתגייר ואימץ לעצמו את השם העברי אברהם. הוא מצא עבודה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יאן אברהם ואשתו נמנעו במשך כל השנים מלספר על קורותיהם בתקופת השואה. הם גם ויתרו על האפשרות לקבל הכרה כקורבנות הנאצים על לפי חוקי הולנד, משום שלא רצו לעורר מחדש את הזיכרונות הקשים מתקופת המלחמה[1][2].יאן הלך לעולמו בגיל 92 ב-24 במאי 1992.[1]

הכרה והנצחה

קברו של אברהם יאן ברור

ב-28 ביולי 1979 הוכר יאן ברור כחסיד אומות העולם, וב-5 בנובמבר קיבל תעודת הוקרה. הטקס התקיים ביד ושם נשתל עץ לכבודו בגן חסידי אומות העולם. במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר סיפורו ואותר קברו של יאן ברור בבית העלמין צור שלום בקרית ביאליק.[3]

לקריאה נוספת

  • גרשון פינצ'בסקי. חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, הוצאת יד ושם, ירושלים, 2023

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 גרשון פינצ'בסקי, חסד אחרון, ישראל: עמי שטרנוס, 2023, עמ' 26-27
  2. ^ 1 2 3 Broer Jan, יד ושם
  3. ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021