STS-32
STS-32, היא המשימה ה-33 בתוכנית המעבורות של נאס"א והמשימה ה-9 של מעבורת החלל קולומביה. משימה זו הייתה הראשונה ששוגרה מכן השיגור 39A מאז משימת STS-61-C ב-12 בינואר 1986. משימה זו הייתה אחת הארוכות לאותה תקופה, 10 ימים. לפני משימה זו הייתה משימת STS-9 למשימה בעלת אותו משך זמן שבוצעה על ידי הקולומביה גם כן, ותכליתה הייתה להיות משימת "מעבדת החלל" הראשונה.
![]() | |||
![]() | |||
נתוני משימה | |||
---|---|---|---|
מטרה מרכזית | שחרור לוויין למסלול | ||
מעבורת | קולומביה | ||
כן שיגור | 39-A | ||
שיגור | 9 בינואר 1990 12:35:00 UTC | ||
נחיתה | 20 בינואר 1990 9:35:37 UTC | ||
משך המשימה | 10 ימים, 21 שעות ו-36 שניות | ||
נתוני מסלול | |||
גובה מסלול | 330 ק"מ | ||
נטיית מסלול | 28.5 מעלות | ||
אורך מסע | 7,258,096 ק"מ | ||
משימות קשורות | |||
|
צוות
- מפקד המשימה: דניאל ברנדנסטיין
- טייס: ג'ים ות'רבי
- מומחה למשימה: בוני דנבאר
- מומחה למשימה: דייוויד לואו (G. David Low)
- מומחה למשימה: מרשה אייווינס
המשימה
המעבורת שוגרה ב-9 בינואר 1990. עיקר המשימה הייתה לשחרר לחלל את לוויין ההגנה ליסאט-F5 של סינקום ואת LDEF, ניסוי החשיפה הארוכה לחלל (אנ'), שאיסופו התעכב בארבע וחצי שנים בעקבות אסון צ'לנג'ר שאירע ב-1986[1]. ביום הטיסה הרביעי, מומחה המשימה, דנבאר הפעיל את הזרוע הרובוטית והצליח לחבר אותה ל-LDEF, שגודלו היה כשל אוטובוס. גוף הניסוי הועבר לתא המטען של המעבורת עד לחזרתה לכדור הארץ[2].
איסוף המיכל תועד בסרט Destiny in Space שצולם במצלמת IMAX.
גלריה
-
הלוויין משוחרר לחלל
-
קולומביה אוספת את מיכל הניסוי בחזרה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מאיר כהן, המעבורת קולומביה יוצאת ללכוד לווין המאיים ליפול על כדור הארץ, חדשות, 18 בדצמבר 1989
- ^ רויטרס, "הלווין אצלנו׳" דיווחה קולומביה לכדור הארץ, חדשות, 14 בינואר 1990