‏n-יה סדורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף N-יה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

n-יה סדורה (או פשוט n-יה, מבוטא "אֵנִיָּה"; אפשר גם סְדוּרַת n[1]; באנגלית: N-tuple) היא אוסף של n איברים (כש-n מספר טבעי כלשהו), לא בהכרח שונים, המסודרים לפי סדר. ל-n-יות עד עשר יש שם עברי מתאים: 2-יה נקראת זוג, 3-יה היא שלישייה או שלשה, 4-יה היא רביעייה, 5-יה היא חמישייה וכן הלאה.

n-יות מסומנות בצורה (a1,,an). שתי n-יות (a1,,ak) ו-(b1,,bm) שוות אם ורק אם m=k ולכל 1ik מתקיים ai=bi.

מעל כל שדה 𝔽 ולכל מספר טבעי n, אוסף ה-n-יות הסדורות מהווה מרחב וקטורי סטנדרטי. פעולת החיבור מוגדרת כחיבור רכיב רכיב וכפל בסקלר מוגדר ככפל כל רכיב בסקלר. ה-n-יות במקרה זה נקראות וקטורים.

מקרה פרטי ידוע הוא זוג סדור, בו n=2. מזוגות סדורים אפשר לבנות באופן פורמלי כל n-יה סדורה, באינדוקציה: ה-n-יה (a1,,an) שווה, על-פי ההגדרה, לזוג סדור, שרכיבו הראשון הוא a1, ורכיבו השני הוא ה-(n-1)-יה הסדורה (a2,,an). אפשרות פורמלית אחרת היא לראות ב-n-יה (עבור n>2) פונקציה מן הקבוצה {1,2,,n}. בהתאם לכך, את קבוצת ה-n-יות הסדורות של איברי קבוצה A מסמנים An.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים