Impressionen unter Wasser
Impressionen unter Wasser (רשמים מתחת למים) הוא סרט תיעודי משנת 2002, בבימויה של לני ריפנשטאהל.
לאחר צאת הסרט שלה Tiefland ב-1954, במשך עשרות שנים ניכר היה שזו תהיה עבודתה האחרונה של ריפנשטאהל, שראתה צניחה בקריירה שלה אחרי מלחמת העולם השנייה, בשל חברותה עם קנצלר גרמניה, אדולף היטלר ויצירת סרטי תעמולה עבור המשטר הנאצי אך מספר ימים לפני יום הולדתה ה-100, ראה אור הסרט, אותו ביימה, ואשר כלל הקדמה במילותיה. הסרט הוקרן בבכורתו בברלין 48 שנים אחרי Tiefland.[1]
הפקה
Impressionen unter Wasser הוא התוצאה של 30 שנה של צילומים מתחת למים. ב-1983 היא תיארה את מטרתה ביצירת הסרט: "סרטי 'מתחת למים' הם או מדעיים, כסרטיו של ז'אק קוסטו, או סנסציוניים, כמו סרטי הכרישים ההוליוודיים. אך אין בנמצא סרטים כמו זה שאנו מתכננים."[2]
מקטעים מהצילומים הימיים הרבים שלה הוצגו לציבור לראשונה בשנת 1993 בסרט התיעודי Die Macht der Bilder: Leni Riefenstahl (כוחן של התמונות: לני ריפנשטאהל), אשר יוצריו עקבו אחרי מסע הצילומים שערכה באותה התקופה.
צאת הסרט
Impressionen unter Wasser הוקרן בבכורתו ב-Delphi am Zoo, בברלין, ב-14 באוגוסט 2002, שבוע לפני חגיגות המאה להולדתה של ריפנשטאהל. הסרט שודר למחרת בערוץ הצרפתי/גרמני Arte, יחד עם ריאיון עם ריפנשטאהל ושידור של הגרסה המקורית לסרטה משנת 1932, Das Blaue Licht. הסרט גם נבחר להקרנה בפסטיבל הסרטים העצמאיים של מאווי ב-2003, ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי של אופורטו (פנטספורטו) ב-2004.[3] הסרט יצא ב-DVD באפריל 2003.
תקציר
הסרט צולם בעיקר סביב פפואה גינאה החדשה, ובמהותו הוא אוסף של צילומים שצולמו בניהולה של ריפנשטאהל בין 1970 ו-2000.[4] מקומות נוספים שמצולמים בסרט כוללים את המלדיביים, סיישל, קניה, טנזניה, אינדונזיה, הים האדום, איי קוקוס (באוקיינוס השקט) והים הקריבי (קובה). ריפנשטאהל דחתה את הטענה שמדובר ב"קאמבק": "תמיד הייתי פעילה, וגם אמשיך להיות. הסרט שלי מציג את היופי של העולם התת-ימי. אני מקווה שהוא ייגע במצפון של הצופה, מכיוון שהוא ממחיש בדיוק מה העולם יאבד כאשר שום דבר לא נעשה כדי לעצור את ההרס של האוקיינוסים שלנו. אמרתי פעם שאני מאוד מוקסמת מן היפה ומן החי. אני מחפשת הרמוניה, ומתחת למים, אני בסופו של דבר מצאתי אותה."[5]
ריפנשטאהל גם תרמה הקדמה לסרט, שבה היא דנה בעבודתה ובמסעות הימיים שלה.[6]
קבלה
הסרט משך תגובות מעורבות מצד המבקרים. בעיתון Tagesspiegel Daily התייחסו לדימויים בצבעי הממתקים שיצרה ריפנשטאהל ולשיערה הבלונדיני השופע: "כאילו זה צויר על ידי אמן פופ על LSD".[7] מגזין Time Out הביע עמדה נייטרלית, וכן מעט בלבול בשל היעדר קריינות בסרט. הביקורת על המוזיקה שהולחנה על ידי מורודר-ווקר הייתה שלילית.[8] מבקרים אחרים השוו את הסרט לסרטה המפורסם של ריפנשטאהל משנת 1938, "אולימפיה", משום שהוא משקף את המרדף האולטימטיבי שלה אחר היופי.[9] בספר 501 Directors, ארנסט מאתיס, הסופר וחוקר הקולנוע, כינה את הסרט "דוגמה אחרונה לגאונות היצירתית שלה."[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ That Old Feeling: Leni's Triumph Time. 22 August 2002
- ^ Leni Riefenstahl-director (אורכב 10.02.2009 בארכיון Wayback Machine)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ In the shadow of the swastika The Guardian. 23 August 2002
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ Hitler's film maker `lied about death of Gypsies' The Independent. 17 August 2002
- ^ Impressionen unter Wasser (review) (אורכב 07.06.2011 בארכיון Wayback Machine) Time Out.
- ^ Happy birthday, Leni Riefenstahl (אורכב 02.12.2008 בארכיון Wayback Machine) Salon
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"