תנועות פתוחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תנועות פתוחות המכונות גם תנועות נמוכות, הן תנועות אשר בעת הפקתן מיקום הלשון הוא הרבה מתחת לאמצע יחסית לגג חלל הפה. בתוך התנועות הפתוחות יש קבוצה של תנועות כמעט-פתוחות שהן גרסאות יותר סגורות של חלק מהתנועות הפתוחות לגמרי.

תנועות פתוחות

כמעט־פתוחות

תנועות פתוחות בעברית המדוברת

  • קמץ גדול ופתח מייצגים תנועה מרכזית, פתוחה, בלתי-מעוגלת.
צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי החיתוך אופני החיתוך
דו-שפתיים - שפתיים-שיניים - שיניים-שפתיים - לשוניים-שפתיים
שיניים - מכתשיים - בתר-מכתשיים - מכתשיים-חיכיים - כפופים
חיכיים - וילוניים - ענבליים - סדקיים - כיסוי-גרוניים - לועיים
בסיס חיתוך משני: מלועלעים - מוולנים - מחונככים - משופתתים
ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים
מקישים - רוטטים - צידיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
מיקום התנועות גובה התנועות
אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות
חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומיפורמנט