תאוריית הפרסה

במדעי המדינה, תאוריית הפרסה (באנגלית: Horseshoe theory) טוענת כי בניגוד לתפיסה המקובלת, שלפיה השמאל הקיצוני והימין הקיצוני מאוד רחוקים בספקטרום הפוליטי, הם למעשה דומים זה לזה בדומה לאופן שבו קצות פרסה קרובות זו לזו. התאוריה מיוחסת לסופר הצרפתי ז'אן-פייר פיי.

תומכי התאוריה טוענים שהשמאל הקיצוני והימין הקיצוני קרובים אחד לשני יותר מלמרכז הפוליטי

התאוריה מתחרה עם המוסכמה של מערכת השמאל והימין בפוליטיקה וכן הרצף הפוליטי המוכר. תומכי התאוריה מצביעים על כך שקיימים לכאורה קווי דמיון רבים בין השמאל הקיצוני לבין הימין הקיצוני. חלק מן ההשוואות מתמקדות בתמיכה באלימות ובגישה קיצונית חסרת פשרות, מאפיינים בולטים אצל שני קצוות הרצף הפוליטי. דוגמה בולטת להצדקת התאוריה היא ההשוואה בין אדולף היטלר לסטלין. השניים אמנם נקטו בגישות אידאולוגיות אשר לכאורה שונות זו מזו באופן קיצוני, אך היו מאוד דומים בכל הנוגע לאלימות חסרת מעצורים ולמשטר הטוטליטרי שאפיינו את גרמניה הנאצית ואת ברית המועצות בתקופתם. מבקרי התאוריה טוענים כי רבים משתמשים בביטוי תאוריית הפרסה ככשל לוגי בטיעונים (טיעון מן הבורות) ואומרים שלהיות מרכז פוליטי היא הדרך היחידה קדימה, ומסרבים להכיר בכך שהמרכז הפוליטי משתנה כל הזמן (חלון אוברטון).^{[דרוש מקור]}

ראו גם

• שמאל וימין בפוליטיקה
• תרשים נולאן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תאוריית הפרסה בוויקישיתוף   

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.