שמעון טולנאי
שמעון טולנאי, במקור עד 1897 שאמו פרידמן,[1][2] בהונגרית: Tolnai Simon; נאג'וואראד, 28 במרץ 1867 – מחנה הריכוז מאוטהאוזן, 2 באוקטובר 1944) היה בעל חברת דפוס והוצאה לאור של ספרים ועיתונים יהודי-הונגרי. הוא היה אחד המו"לים החשובים בזמנו והלקסיקון שנושא את שמו טולנאי היה מן הידיעים בהונגריה.
קורות חיים
שאמו (שמואל) פרידמן נולד במשפחה יהודית כבנם של יעקב פרידמן ושל קטלין רוס (?–1884). הוא טיפוס של self-made-man שנלחם בדרכו מהשורות הנמוכות ביותר בסולם החברתי, כדי להפוך לבעלים של אחת מחברות ההוצאה לאור ההונגריות הגדולות ביותר. הוא היה עצמאי מגיל שמונה והתחיל את הקריירה שלו בקניית עיתונים משומשים בבתי קפה ומכירתם. ב-1897 שינה פרידמן את שם משפחתו לטולנאי.[3] בשנת 1901, הקים את השבועון בתמונות "העיתון העולמי של טולנאי" (Tolnai Világlapja),[4] אשר, בהתאמתו לצורכי הקהל הרחב ביותר, זכה לפופולריות עצומה ונחשב לכתב העת הנפוץ ביותר. בשנת 1898, הוא השיק את "קסמים וספיריטיזם" (Magic and Spiritism) קצר המועד. בשנת 1912 הקים את חברת הדפוס והוצאת הספרים טולנאי. הוא ערך את השבועון פאטה מורגנה, (Délibáb) שהחל להופיע ב-1927. הוא פרסם את מגזין האופנה בזאר (Bazár). החברה שלו, עם ארמון העיתונות הענק והציוד המודרני שלה, הייתה מפעל בגודל ובקצב אמריקאי. בשנת 1941 נגזל כל רכושו והממשלה מסרה את בית ההוצאה ואת בית הדפוס ל"אגודת מטפחי העם ההונגריים". הוא גורש על ידי הגסטפו לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה (מבצע מרגרטה).
טולנאי פרסם יצירות על ההיסטוריה העולמית, על תולדות תרבות, ספרות ומדע, לקסיקונים, שבועונים לתיאטרון ומגזיני אופנה, למשל:
- ההיסטוריה העולמית של טולנאי
- הלקסיקון העולמי של טולנאי
- הלקסיקון העולמי החדש של טולנאי
- טולנאי: ההיסטוריה של מלחמת העולם
חייו הפרטיים
אשתו הייתה וילמה ראוכר (1869–1931),[5] עמה היה נשוי 38 שנים.
ילדיהם:
עבודותיו
- ספר הקסמים I.–II (1898)
- רוחניות חשופה. בעקבות ווילמן ; Magyar Kereskedelmi Közlöny, בודפשט, 1917 (ספריית העולם. כרך 5, 70)
לקריאה נוספת
- מי זה מי בספרות ההונגרית? בודפשט, 1999, הוצאת Könyvkuckó. מסת"ב 9-638157-91-7
- https://adtplus.arcanum.hu/hu/collection/TolnaiVilaglapja/
- לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. 1929. גישה מקוונת
- נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי.
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XIV. (Telgárti–Zsutai). Budapest: Hornyánszky. 1914.
- Magyar mágia. Töredékek a magyar bűvészet történetéből. Vál., szerk. és összeáll. Kelle Botond. Budapest, Játékszerek Anno... Kiállítóterem, 2000.
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. Budapest, Béta Irodalmi Rt., 1937.
- Magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1963-1965.
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Budapest, Akadémiai Kiadó, 1993-.
- Szita Szabolcs: Utak a pokolból. Magyar deportáltak az annektált Ausztriában 1944-1945. Budapest, Metalon Manager Iroda Kft., 1991.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Budapest, Magyar Könyvklub.
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1994.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ A Belügyminisztérium 1897. évi 92175. sz. rendelete. MNL-OL 30807. mikrofilm 1122. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1897. év 8. oldal 2. sor.
- ^ Gyulai Hírlap
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 92175/1897. Forrás: MNL-OL 30807. mikrofilm 1122. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1897. év 8. oldal 2. sor.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Tolnai Simonné gyászjelentése (1931. október 20.) Magyarország, 38. évfolyam, 239. szám
- ^ Tolnai Lajos migrációs dokumentum
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שמעון טולנאי".