שומו-אבו
(הופנה מהדף שמואב)
סוּמו-אַבּ(ום) (באכדית: su-mu-a-bu-um[1]), ובשמית מערבית שְׁמוּאָב,[2][3] היה מלך אמורי, מייסד השושלת הראשונה ששלטה בבבל (הידועה גם בשם "השושלת האמורית"). הוא שלט ככל הנראה בין השנים 1877-1894 לפנה"ס. הוא שחרר את האזור הקטן של בבל שנשלט עד אז בידי עיר מדינה אמורית יריבה בשם כאזאלו.
שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 18<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים. |
מעט מאוד ידוע על תקופת שלטונו, שכן גובה מי התהום באזור פגע בממצאים הארכאולוגיים.[דרוש מקור] העדרן הביא חוקרים למסקנה שבתקופתו בבל הייתה עדיין עיר קטנה וחדשה, וכי השפעתו כשליט, הייתה קטנה.[דרוש מקור]
את מקומו כמלך ירש בנו שוּמוּ-לַ-אִיל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ לפי חותם גליל של da-ga-ni-ia משרתו; ראו Douglas R. Frayne, The Royal Inscriptions Of Mesopotamia Early Periods, Volume 4: Old Babylonian Period (2003-1595 BC), University of Toronto Press, 1990, עמ' 324
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 157
- ^ בנימין מייזלר (מזר), ארץ כנען ערב תקופת האבות, ארץ־ישראל ג, 1954, עמ' 18–32
הקודם: אין |
מלך ממלכי בבל 1877–1894 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה |
הבא: שומו-ל-אל 1880–1845 לפנה"ס |