שם הוורד
שם הוורד (באיטלקית: Il nome della rosa) הוא רומן מתח פילוסופי-היסטורי מאת אומברטו אקו. הספר נכתב באיטלקית ולטינית, פורסם באיטליה ב-1980 ותורגם לעברית ב-1987 על ידי עמנואל בארי[1]. הספר היה רב מכר בינלאומי ועד שנת 1990 נמכרו כ-10 מיליון עותקים. בשנת 1991 טען סופר יווני שאומברטו אקו העתיק חלק גדול סיפור העלילה מספר שכתב ב-1964[2].
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אומברטו אקו |
| שפת המקור | איטלקית |
| סוגה |
רומן היסטורי מתח מסתורין |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Harcourt (1983) זמורה ביתן (1998) זמורה ביתן (2010) |
| תאריך הוצאה | 1980 |
| מספר עמודים | 512 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | עמנואל בארי |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9650304576 |
עלילת הספר
עלילת הספר מתרחשת באיטליה בשנת 1327, ועוסקת בסדרת רציחות מסתוריות המתרחשות במנזר, בו אמורים להתכנס נציגיהם של ראשי העולם הדתי והפוליטי באירופה באותה תקופה. הסיפור הבלשי והמציאות הפוליטית של אותה עת, מנוקזים למנזר, המצוי בצפון איטליה ובו מתרחשת רוב עלילת הרומן. הוויכוח התאולוגי והקרע בכנסייה הקתולית של אירופה במאה ה-14, בין האפיפיורות (אשר שכנה אז באביניון) ובין כמה מסדרי נזירות חזקים, מהווים רקע היסטורי אמיתי לסיפור המתח הבלשי. המספר הוא אדסו ממלק, נער המועמד לנזירות במסדר הבנדיקטיני אשר מלווה את מורו, האח הפרנציסקני ויליאם מבסקרוויל (אנ'). דמותו נקראת על שם הנזיר והפילוסוף בן המאה ה-14, ויליאם איש אוקאם, ומאזכרת את הספר כלבם של בני בסקרוויל מסדרת הבלש שרלוק הולמס. אדסו וויליאם מנסים יחד לפתור את התעלומות האופפות את המנזר בו הם מתארחים. ככל שמתקדמת העלילה נרצחים כמה חברי מסדר נוספים. במקביל, מגלה ויליאם ספרייה אשר למעשה היא מבוך ואשר יש חשד כי ספר אשר נמצא בה הוא הפתרון לעלילת הרצח, במקביל הוא מגלה את כוחו החתרני של הצחוק ואת שיוכו לפרשת הרצח. לבסוף, מגיע ויליאם, הנזיר החוקר להתמודדות פנים מול פנים עם האינקוויזיציה, בראשות הנזיר הדומיניקני ברנרדו גוּי, אך בעזרת דדוקציה מתוחכמת, מצליח לפתור את פרשת הרצח. לאורך הסיפור פוגש המספר בכוחות הפועלים באירופה של ימי הביניים, מגלה בתוכו את יצריו כנער מתבגר ולומד ממורו המשכיל שיעורים בתאולוגיה, פילוסופיה והיגיון בלשי פשוט[1].
מבנה הספר
עלילת הספר פרושה על פני שבעה ימים כאשר כל יום מחולק לתתי פרקים על-פי שעות התפילה של בני המסדר הבנדיקטיני. כך שתתי הפרקים הם לרוב:
- אשמורת לילה
- אשמורת בוקר
- בוקר
- לקראת מנחה
- ערבית
הפן הפילוסופי של הספר
במישור הפילוסופי ניתן לראות ברומן תצוגה של המתודה הסכולסטית, שיטה אשר הייתה נפוצה במאה ה-14. ויליאם מבסקרוויל, מפגין את יכולתו להסיק מסקנות מדדוקציה ובעיקר מסילוגיזם. הוא אינו מוכן לקבל את הרעיון כי המסדר נרדף על ידי השפעות שטניות. ויליאם משתמש בשיטה האמפירית על מנת להוכיח כי האלימות במנזר נובעת למעשה ממעשים ארציים ולא שמימיים. בשעה שהוא נוקט בגישה דיאלקטית, הוא ממשיך את מחקרו עד להסקת המסקנות לגבי המניע לרצח[1].
עיבוד הספר לסרט
ערך מורחב – שם הוורד (סרט)
בשנת 1986 עובד הספר לסרט בבימויו של ז'אן-ז'ק אנו, בשם "שם הוורד", כשאת שני התפקידים העיקריים ויליאם מבסקרוויל ואדסו ממלק שיחקו בהתאמה שון קונרי וכריסטיאן סלייטר באחד מתפקידיו הראשונים בקולנוע. עלילת הסרט בניגוד לעלילת הספר פחות פילוסופית ויותר בלשית אך שומרת על נאמנות היסטורית לתקופה בזכות ייעוצו ההיסטורי של ז'אק לה גוף[3]. הסרט זכה בפרס סזאר לסרט הזר הטוב ביותר[4].
קישורים חיצוניים
- שגיאת לואה: bad argument #1 to 'getBestStatements' (string expected, got nil).
- שם הוורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שלומית שחר, האני־המספר וכותב ההיסטוריה - "שם הוורד" מאת: אומברטו אקו; תרגום; עמנואל בארי; זמורה־ביתן, כותרת ראשית, 8 ביולי 1987
- ראובן שניר, "שם הוורד" ־ הנאמנות ההיסטורית, מעריב, 11 בספטמבר 1987
- אהרון דולב, את הספר חייבים לקרוא, מעריב, 30 באפריל 1987
- אומברטו אקו (1987), שם הורד, באתר Google Books, ISBN 9650304576
- מאיר בר-אילן, 'הרקע היהודי של שם הורד', זהות, ה (תשמ"ח) עמ' 115-120
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 רחל נאמן, מורה נבוכים ל'שם הוורד', כותרת ראשית, 23 באפריל 1987
- ^ סי"צ, נפתח המשפט נגד אומברטו אקו. "הוא גנב ממני את 'שם הוורד', חדשות, 25 באוקטובר 1991
- ^ מאיר שניצר, הוא לא ידע את שמה, והוא גם לא יידע, חדשות, 17 באפריל 1987
- ^ דן גלעדי (פריז), לקח את האוסקר הצרפתי בלחישה, חדשות, 9 במרץ 1987