שלמה וידר (חוקר יהדות)
שלמה וידר (בהונגרית: Widder Salamon; ניטרה, 19 בפברואר 1880 – 18 באוגוסט 1951) היה מורה, חוקר יהדות, היסטוריון ספרות. אחיו של הסופר והמשורר יוחנן גוש חלב.
קורות חיים
שלמה וידר הוא בנם של סמי וידר ושל שרולטה רוזנצוויג. ונולד באימפריה האוסטרו-הונגרית בתחומי ממלכת הונגריה. הוא למד באוניברסיטת בודפשט (שמה משנת 1951 אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל תואר בהונגרית-גרמנית ותעודת הוראה. משנת 1908 לימד בחטיבת ביניים של בית היתומים היהודי לבנים בבודפשט ומשנת 1911 בחטיבת הביניים של הגימנסיה היהודית של הקהילה היהודית של פשט. בין השנים 1919–1947 הוא היה מורה להונגרית ולגרמנית בגימנסיה היהודית בבודפשט. שרד את השואה ובשנת 1950 עלה ארצה. את השנה האחרונה לחייו חי בישראל. הוא היה עמית וכותב ב"סקירת השבת והקהילה" בהונגריה ובכמה כתבי עת זרים. וידר היה מעורכי הלקסיקון יהודי הונגרי, ריכז את הקטלוג המדעי השלם של החומר הפיוטי של קטעי הגניזה באוסף דוד קאופמן שמהווה כיום חלק מהספרייה המזרחית של האקדמיה ההונגרית למדעים. בשנת 1941 פרסם את הקומפוזיציות הלא ידועות של המשורר העברי הראשון יניי, ומצא בו את שירו של משה אבן עזרא, שנחשב לאבוד מזה 700 שנה.
נפטר ב-18 באוגוסט 1951 ונקבר בבית הקברות חוף הכרמל.[1]
משפחתו
אשתו הייתה שרולטה רוזנבאום (1885–?), אותה נשא לאישה ב-27 ביוני 1912 בבודפשט.[2] בתם היא אווה וידר (1914–?), שבעלה אלברט לווינגר היה סוחר.
עבודותיו
- צ'וקונאי כמחדש שפה (1908)
- הקריאה העברית (ספר קריאה בעברית בשני חלקים, בודפשט, 1923)
- דפוסי הטיית פעלים בעברית (בודפשט, 1923)
- הכנות מוקדמות ל"הפטרה" בבר מצווה (בודפשט, 1928)
- הרפורמציה בשפה העברית (בודפשט, 1933)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1969
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. שלמה וידר
- ספר גניזה של שאנדור שייבר (15 בנובמבר 1981) העיתון "חיים חדשים", כרך 36, מספר 22
קישורים חיצוניים
שלמה וידר, דף שער בספרייה הלאומית