שימון פולמן
שימון פולמן (בפולנית: Szymon Pullman; 15 בפברואר 1890, ורשה – אוגוסט 1942, טרבלינקה) היה כנר, מנצח ומורה למוזיקה יהודי פולני. מייסד ומנהל אנסמבל ותזמורת פולמן.
 | |
| סוגה | מוזיקה קאמרית |
|---|---|
| נרצח | טרבלינקה, גרמניה הנאצית |
| כלי נגינה | ויולה |
ביוגרפיה
פולמן נולד בוורשה. הוא היה אחיינה של השחקנית היידישאית המפורסמת אסתר רחל קמינסקה ובן דודם של אידה קמינסקה ויוסף קמינסקי. הוא למד אצל לאופולד אאואר בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג בין השנים 1905–1909, שם קיבל את תעודת גמר.
בשנת 1913 המשיך את לימודיו אצל מרטין פייר מרסיק בקונסרבטוריון בפריז. הוא חזר לוורשה, והקים וניצח על תזמורת קאמרית שהתמחתה במוזיקה של הקלאסיקה של וינה בין השנים 1915–1920.[1][2] בשנות העשרים והשלושים לימד כינור, ויולה ומוזיקה קאמרית בקונסרבטוריון החדש של וינה. (Neues Wiener Konservatorium) שם אימן כמה קבוצות ובהן רביעיית המיתרים של גלימיר (בהנהגתו של פליקס גלימיר).[3]
בשנת 1930 הקים את אנסמבל פולמן, המורכב מ-17 נגני מיתר (ארבע רביעיות מיתרים עם קונטרבס), שההתמחות שלהם הייתה ביצועם לפוגה הגדולה אופ' של לודוויג ואן בטהובן מס' 133 ורביעיית מיתרים בסי-מינור אופ. 131. מאוחר יותר נוספו עשרה נגני כלי נשיפה במטרה להקים את תזמורת פולמן, שהופיעה בקביעות בווינה וברחבי אירופה עד שנת 1938, אז הצליח פולמן לברוח לפריז.
הוא השפיע על הכשרתם של דורות של מבצעי מוזיקה קאמרית בארצות הברית, אוסטרליה (Musica Viva Australia) ובמקומות אחרים.[4][5]
באוגוסט 1939 ביקר בוורשה שבפולין בניסיון למכור בית השייך לאשתו ונלכד שם על יד הנאצים. הוא נכלא בגטו ורשה, ניהל את התזמורת הסימפונית של גטו ורשה, שבין המוזיקאים הבולטים של התזמורת היה לודוויק הולקמן.[6] הלהקה הופיעה לעיתים קרובות בין השנים 1940–1942. פולמן גורש למחנה ההשמדה טרבלינקה בתחילת אוגוסט 1942, שם נרצח. אף אחד מנגני התזמורת לא שרד.[7][8]
