שוטר טוב/שוטר רע
שוטר טוב/שוטר רע, המכונה גם תשאול משותף או חבר ואויב היא טקטיקה פסיכולוגית המשמשת במשא ומתן ובתשאול משטרתי.[1] הטכניקה מערבת צוות של שני חוקרים הנוקטים גישות מנוגדות כלפי נחקר. החוקרים עשויים לראיין את הנחקר לסירוגין או להתעמת עמו במקביל.
הטכניקה
"השוטר הרע" נוקט עמדה אגרסיבית ושלילית כלפי הנחקר ומטיח האשמות בוטות, הערות גנאי, איומים, ובאופן כללי יוצר אנטיפתיה בין הנחקר לבינו. אווירה זו מהווה את הבמה של "השוטר הטוב" שפועל באהדה כלפי הנחקר כדי להיראות תומך ומבין כלפיו. השוטר הטוב יגן גם על הנחקר מפני השוטר הרע. בשלב זה, הנחקר עשוי להרגיש שהוא יכול לשתף פעולה עם השוטר הטוב מתוך אמון או מפחד מהשוטר הרע. לאחר מכן הם עשויים לחפש הגנה אצל השוטר הטוב ולמסור לו מידע שהחוקרים מבקשים להשיג.[2] ניתן גם להפוך את הסדר, השוטר הטוב צובר אמון אצל הנחקר ואילו השוטר הרע סודק את ההיבטים הקשוחים יותר.
לטכניקה זו יש גם חסרונות בכך שהיא ניתנת לזיהוי בקלות וה"שוטר הרע" עלול להרחיק את הנחקר מהאפשרות להוציא ממנו מידע.[3]