שדה פרגים (וינסנט ואן גוך)

תבנית {{יצירת אמנות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

שדה פרגים הוא ציור משנת 1890 מאת האמן ההולנדי וינסנט ואן גוך, אשר צויר כחודש לפני מותו במהלך שהותו באוור-סיר-אואז, צרפת. היצירה תוארה כ"קומפוזיציה הנושקת למופשט" וניכר בה שוני בולט מציור קודם של ואן גוך באותו נושא משנת 1888, הנמצא כיום במוזיאון ואן גוך באמסטרדם. לאחר שנים רבות שבהן היצירה הייתה בגרמניה, היא מוצגת כיום במוזיאון קונסטמוזיאום (Kunstmuseum) בהאג.[1][2][3]

רקע

במאי 1890 עבר ואן גוך מדרום-מזרח צרפת לעיירה אוור-סיר-אואז, סמוך לפריז, במטרה להיות קרוב לפסיכיאטר ד"ר פול גאשה ולאחיו ותומכו הכלכלי תיאו. משערים כי ואן גוך השלים את "שדה פרגים" ביוני 1890, כחודש לפני שהתאבד. בין הציורים שיצר בחודשים האחרונים לחייו נמנים דיוקנו של ד"ר גאשה, הכנסייה באובר, שדה חיטה עם עורבים ושורשי עץ. בתקופה זו יצר ואן גוך יותר מ-70 ציורים, רבים מהם תיארו נופים צפוניים וזיכרונות מהצפון. [4]

בחודשים האחרונים לחייו מצא ואן גוך נחמה בציור שדות, וצייר מספר ציורי שדות חיטה באובר-סיר-אואז, שהבולט בהם הוא "שדה חיטה עם עורבים". במכתבו האחרון תיאר עצמו כ"מרותק לחלוטין למישור העצום של שדות החיטה אל מול הגבעות, אין-סופי כים, צהוב מעודן, ירוק רך מעודן, הסגול המעודן של אדמה חרושה ונקייה מעשבים". ביולי 1890 כתב ואן גוך על ניסיונו לבטא באמצעות ציוריו "עצבות, בדידות קיצונית" בתיאור "מרחבי שדות החיטה העצומים תחת שמיים סוערים". הוא אף הוסיף כי השפעת הכפר הייתה מיטיבה עמו, וציין: "הציורים הללו יגידו לך את מה שאין ביכולתי לומר במילים, את מה שאני מחשיב כבריא ומחזק בטבע".[5][6]

תיאור

הציור, שמן על בד, מורכב מרצועות אופקיות של צבעים שונים: שדה פרגים אדום וירוק בחזית, מסות כהות של עצים בקו האופק, ושמיים תזזיתיים בגוונים שונים של כחול. הקומפוזיציה מזכירה את היצירה "שדה פרגים" של קלוד מונה משנת 1881, אך מציגה אופק גבוה יותר, כאשר הפרגים ממלאים חלק משמעותי מהמרחב. כמו בציורי הפרגים האחרים של ואן גוך, הציור מציב זה מול זה את אדום הפרגים העז מול ירוק האספסת, שילוב צבעים שואן גוך כינה "מוטיב באדום וירוק". בהתייחסו למוטיב זה וליחסי צבעים נוספים, כתב ואן גוך: "אלו הם היסודות, שניתן להרחיבם ולפתחם, אך די בהם כדי להראות לך, גם ללא תמונה, שישנם צבעים המעצימים זה את זה, היוצרים זוגיות, המשלימים זה את זה כמו גבר ואישה". [7] [8]

גלגולי הבעלות

בשנת 1911 רכש מנהל המוזיאון הגרמני גוסטב פאולי, תומך האמנות המודרנית, את הציור מסוחר האמנות פאול קסירר עבור אוסף מוזיאון קונסטהאלה בברמן. הרכישה עוררה ביקורת מצד האמן קרל וינן ועמיתיו, שטענו כי היא מבטאת השפעה צרפתית גוברת על האמנות הגרמנית, ואף הובילה לפרסום "מחאת וינן" – מנשר שהביע התנגדות לאימוץ המודרניזם הצרפתי.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1948, הוחזרה היצירה לבעלות הולנדית לאחר שהוחרמה בידי הנאצים. כיום נמצא הציור בהשאלה ארוכת טווח מממשלת הולנד למוזיאון קונסטמוזיאום בהאג, המצפה להשיבו לבעליו הפרטיים המקוריים. [9] [10][11]

גלריה

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא שדה פרגים בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  4. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  5. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  11. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"