ריטריט

ריטריט (באנגלית: Retreat; מילולית: נסיגה) רוחני הוא בעל משמעות שונה עבור קהילות דתיות שונות. ריטריט רוחני הוא חלק בלתי נפרד מקהילות בודהיסטיות, נוצריות וסופיות רבות. ישנם סוגים רבים ושונים של ריטריטים רוחניים, כגון ריטריטים בריאותיים, ריטריטי מיינדפולנס, ריטריטי ספא, ריטריטי הרפתקאות, ריטריטי גמילה, ריטריטי יוגה וריטריטים דתיים. בבודהיזם, ריטריטים מדיטטיביים נתפסים לעיתים כדרך אינטימית להעמקת כוחות הריכוז והתובנה. המונח העברי לריטריט הוא מִבְדָּד. אם כי מונח זה לא אושר רשמית על ידי "האקדמיה ללשון העברית".

תלמיד סמינר לכמרים מתפלל בריטריט מקצועי בקפלה של הסמינר הלאומי של יוחנן העשרים ושלושה המבורך במסצ'וסטס

ריטריטים פופולריים גם בכנסיות נוצריות, והוקמו בצורתם כיום על ידי איגנטיוס מלויולה (1491–1556), בספרו על תרגילים רוחניים. מאוחר יותר הפך איגנטיוס לקדוש הפטרון של ריטריטים רוחניים על ידי האפיפיור פיוס ה-11 ב-1922. פרוטסטנטים, קתולים ונוצרים אורתודוקסים רבים מארגנים ריטריטים רוחניים מדי שנה.

ריטריטים מדיטטיביים הם תרגול חשוב בסופיות, דרכו המיסטית של האסלאם. ספרו של המורה הסופי אבן ערבי "מסע אל אדון הכוח (ריסאלת אל-אנואר)"^[1] הוא מדריך למסע הפנימי שראה אור לפני למעלה מ-700 שנה.

בודהיזם

נזיר צעיר בריטריט מדיטציה, ירפה, טיבט, 1993

ריטריט יכול להתקיים בהתבודדות או בתור חוויה קהילתית. חלק מהריטריטים מתקיימים בשתיקה, ובאחרים תיתכן שיחה, בהתאם להבנה ולשיטות המקובלות של המתקן המארח ו/או המשתתף/ים. ריטריטים נערכים לעיתים קרובות במקומות כפריים או מרוחקים, באופן פרטי או במרכז ריטריט כגון מנזר. ריטריטים מסוימים למתרגלים מתקדמים עשויים להתבצע בחושך, צורה של ריטריט הנפוצה כתרגול דזוגצ'ן (Dzogchen) מתקדם באסכולת ניינגמה (Nyingma) של הבודהיזם הטיבטי.

ריטריטים רוחניים מאפשרים זמן להתבוננות, תפילה או מדיטציה. הם נחשבים חיוניים בבודהיזם,^[2] והיו נוהג נפוץ מאז הריטריט בעונה הגשומה, שנוסדה על ידי מייסד הבודהיזם, גאוטמה הבודהה. בזן בודהיזם ריטריט ידוע בשם סשין (sesshin).

נצרות

קתוליות

"בית המפלט" של הארכיבישופות הרומאית-קתולית של קטוביץ בוודז'יסלאב שלונסקי

ניתן להגדיר את הריטריט הנוצרי בפשטות כזמן מוגדר (ממספר שעות עד חודש) הרחק מחייו הרגילים של האדם במטרה להתחבר מחדש, בדרך כלל בתפילה, עם אלוהים. הנוהג לעזוב את חיי היומיום כדי להתחבר ברמה עמוקה יותר עם אלוהים, בין אם זה במדבר (כמו אצל אבות המדבר) או במנזר, הוא ישן כמעט כמו הנצרות עצמה, אך הנוהג של בילוי זמן מסוים במרחק עם אלוהים הוא תופעה מודרנית יותר, המתוארכת משנות ה-20 של המאה ה-16 ומורכבת מתרגילים רוחניים שהחל בהם איגנטיוס מלויולה.^[3] צומו של ישו במדבר במשך ארבעים יום הוא הצדקה מקראית לריטריטים.^[4]

הריטריט זכה לפופולריות בקתוליות הרומית על ידי מסדר הישועים, שמייסדו, איגנטיוס מלויולה, בתור עמאי, החל בשנות ה-1520 לכוון אחרים בביצוע תרגילים.^[3] צורה אחרת של התרגילים, שנודעה כ"התבוננות" התשע-עשרה, 'אפשרה לאדם להמשיך בעיסוקיו הרגילים, בתנאי שיקדיש כמה שעות ביום למטרה מיוחדת זו.^[5] התרגילים הרוחניים נועדו לאנשים שרוצים לחיות קרוב יותר לרצון האל כל חייהם. במאה ה-17, ריטריטים נעשו נפוצים בכנסייה הקתולית.^[6]

ריטריטים לא נתפסו במקור כמתאימים לנשים, אך בשנת 1674 ייסדה קתרין דה פרנצ'וויל (Catherine de Francheville) בתמיכתו של הישועי הברטוני וינסנט הובי (Vincent Huby), בית ריטריט לנשים בוואן. מכך התפתחה קהילה של נשים אדוקות שייסדו בית בקמפר אך פעילי המהפכה הצרפתית פיזרו אותן. חלקן התאחדו כדי לייסד בתי ספר וקהילות נוספות הוקמו באנגליה ולאחר מכן באירלנד, בלגיה, הולנד ואיטליה. אלה התפתחו במהלך המאה ה-19 תחת השם La Retraite לקהילה דתית של נזירות. מעורבות האחיות בריטריטים צומצמה אך פרחה שוב לאחר מועצת הוותיקן השנייה ב-1962, שכללה הרחבה של הקהילה לצ'ילה, דרום אפריקה, קמרון ומאלי.^[7]

מרכז הריטריט מנרסה (Manresa), פיקרינג, אונטריו

בעקבות צמיחתה של תנועת קורסיו (Cursillo) בספרד במאה ה-20, ריטריטים דומים הפכו פופולריים, בין אם באמצעות חומר לימודי מורשה של קורסיו או חומר עצמאי המבוסס באופן רופף על מושגי התנועה, מה שהוביל לפיתוח תנועת שלושת הימים.

אנגליקניזם

ריטריטים רוחניים הוצגו לכנסייה של אנגליה על ידי כמרים של החברה האנגלו-קתולית של הצלב הקדוש בשנת 1856, תחילה עבור אנשי דת ולאחר מכן גם עבור הדיוטות.^[8]^[9]^[10] ריטריטים אלו נמשכו חמישה ימים.^[6] הריטריטים הראשונים של אגודת הצלב הקדוש נערכו בסודיות. הנוהג הופץ על ידי כמרים אנגלו-קתולים, בהם פרנסיס הנרי מאריי (Murray),^[11] אלכסנדר פורבס ותומס תלוסון קרטר.^[12] תנועת אוקספורד הפיצה את הנוהג של ריטריטים לגברים ונשים אדוקים, תוך שאילה משיטות קתוליות. הריטריטים שלה נמשכו בדרך כלל 3–4 ימים והתאפיינו בשתיקה ותפילה.^[6]

במפנה המאות התפשטו ריטריטים בקרב מעמדות הפועלים, מעבר לבעלי דבקות בולטת. ריטריטים אלו היו פחות סגפניים באופיים וכללו יותר שיחה ופנאי. הם נמשכו בדרך כלל יום עד שלושה ימים.

נצרות אוונגליסטית

מרכז הכנסים הבפטיסטים של עמק לינדן בלינדן, טנסי, ארצות הברית

בנצרות האוונגליסטית, ריטריט רוחני זה לעידוד על ידי התפתחות מפגשי המחנה (Camp meeting) של המאה ה-19, במטרה לקדם התחדשות רוחנית, הרחק מהעיר ובטבע.^[13] מחנות אלו היו הזדמנות להתפלל, לשיר ולהאזין לדרשות במשך מספר ימים.

עמותות כנסיות הקימו אתרי קמפינג או מרכזי כנסים במקומות מבודדים, המספקים ריטריטים לילדים ולמבוגרים.^[14]

ריטריטים סופיים או חלווה רוחנית

התרגום של חאלווה (מערבית الخلوة) הוא הסתגרות או הפרדה, אך יש לו קונוטציה אחרת בטרמינולוגיה הסופית – נטישה עצמית מתוך רצון לנוכחות האלוהית.^[15] בהתבודדות מוחלטת, הסופי חוזר ברציפות על שמו של אלוהים כצורה עליונה של זיכרון. בספרו, "מסע אל אדון הכוח" דן מוחייד-דיד אבן ערבי (1165–1240) בשלבים בהם עובר הסופי בחאלווה:

"הסופי צריך לסגור את דלתו בפני העולם למשך ארבעים יום ולהעסיק את עצמו בזכירת אללה, כלומר להמשיך ולחזור, "אללה, אללה..." ואז "האל הכול יכול יפיץ לפניו את דרגות המלכות כמבחן. ראשית הוא יגלה את סודות עולם המינרלים. אם הוא יעסיק את עצמו בזיכר, הוא (אלוהים) יגלה את סודות עולם הצומח, אחר כך את סודות עולם החי, ואז יערה כוח החיים לחיים, ואז "אות פני השטח" (אור השמות האלוהיים, לפי עבדול-כרים אל-ג'לי, מתרגם הספר), אחר כך דרגות המדעים הספקולטיביים, אחר כך עולם היווצרות הקישוט והיופי, ואז דרגות הקוטב (הנשמה או הציר של היקום). אז תינתן לו החוכמה האלוהית וכוח הסמלים והסמכות על הצעיף [עולם התופעות] והסרתו [עולם המהויות]. מתבררת לו מידת הנוכחות האלוהית, מתגלים לו גן עדן והגיהנום, ואז הצורות המקוריות של בנו של אדם, כיסא הרחמים. ... הוא ידע את היעד שלו ויגלה את השכל הראשון (כפי שהוא מכונה בפי הפילוסופים הסופיים), ואז את מניע העט, יד ימין של האמת באמצעותה הכל נוצר."

את נוהג החאלווה מבצעים הסופים באופן קבוע, באישור ובפיקוח של רשות סופית.

הסופים מבססים הקצאת ארבעים יום של תקופת חאלווה על ארבעים הימים שאללה מינה למוסא (משה) לתקופת צום לפני שדיבר אליו, כפי שהוזכר בקוראן, בין היתר בסורת אל-בכרה.

חאלווה עדיין נהוגה היום בקרב שייח'ים מורשים.

מדיטציה

קורסי מדיטציה או ריטריטים, בקבוצה או ביחידות, נפוצים במסורות מדיטציה רבות.^[16]^[17]^[18]^[19]

ראו גם

קריאה נוספת

בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריטריט בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
^ What is a retreat? at Padmaloka.org
^ ¹ ² O'Malley, J W 1993, 'The First Jesuits', Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts p. 4
^ Desert Living 2009, page 52
^ O'Malley, J W 1993, 'The First Jesuits', Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts p. 129
^ ¹ ² ³ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
^ La Retraite – history
^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
^ Yates 1999: 73,127
^ Brett Grainger, Church in the Wild: Evangelicals in Antebellum America, Harvard University Press, USA, 2019, p. 58-59
^ Samuel S. Hill, The New Encyclopedia of Southern Culture: Volume 1: Religion, University of North Carolina Press, USA, 2006, p. 177
^ Landolt, H., "K̲h̲alwa", in: Encyclopaedia of Islam, Second Edition, Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Consulted online on 06 August 2022 <http://dx.doi.org/10.1163/1573-3912_islam_SIM_4178>.
^ Dhamma Giri - Vipassana International Academy
^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"

[1] בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

[2] What is a retreat? at Padmaloka.org

[OMalley-3] ¹ ² O'Malley, J W 1993, 'The First Jesuits', Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts p. 4

[4] Desert Living 2009, page 52

[5] O'Malley, J W 1993, 'The First Jesuits', Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts p. 129

[shg744-6] ¹ ² ³ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

[7] La Retraite – history

[McIlhiney_1988_p._25-8] בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

[Bodington_1905_p._176-9] בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

[Walsh_1899_p._57-10] בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

[Yates_Yates_1999-11] בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

[12] Yates 1999: 73,127

[13] Brett Grainger, Church in the Wild: Evangelicals in Antebellum America, Harvard University Press, USA, 2019, p. 58-59

[14] Samuel S. Hill, The New Encyclopedia of Southern Culture: Volume 1: Religion, University of North Carolina Press, USA, 2006, p. 177

[15] Landolt, H., "K̲h̲alwa", in: Encyclopaedia of Islam, Second Edition, Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Consulted online on 06 August 2022 <http://dx.doi.org/10.1163/1573-3912_islam_SIM_4178>.

[16] Dhamma Giri - Vipassana International Academy

[17] בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"

[18] בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"

[19] בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]