רחל ורנהגן
 | |
| רחל ורנהגן | |
| השפיע על | חנה ארנדט |
|---|---|
רחל וַרְנְהָגן פון אֶנְזֶה (בגרמנית: Rahel Varnhagen von Ense – "רָהֶל פַרְנְהָגֶן פוֹן אֶנְזֶה"; נולדה בתור רחל לוין, החל באמצע שנות התשעים של המאה ה-18 נקראה רחל רובר (Rahel Robert) או רחל רובר-טורנו (Robert-Tornow); נטבלה בשנת 1814 בשם פרידריקה אנטוני (Friedericke Antonie); 19 במאי 1771, ברלין – 7 במרץ 1833, שם) הייתה סופרת גרמנייה של הזרם הרומנטי, יהודייה מומרת, שמילאה תפקיד חשוב בתנועת הנאורות באירופה. בלטה בתמיכתה בשיווי זכויות ליהודים ולנשים.
ביוגרפיה
נולדה בשנת 1771 בשם רחל אנטוני פרידריקה כבתם הבכורה של הבנקאי וסוחר התכשיטים מרקוס לוין ואשתו חיה בברלין למשפחה בת חמישה ילדים. בשנים 1790–1806 ניהלה בעיר סלון ספרותי ידוע שבו נפגשו סופרים, מדענים, פוליטיקאיים, אריסטוקרטים ואנשי-שם אחרים תחת קורת גג אחת. עקרון החברותא, שאיפשר לבני מעמדות ואנשים ממקצועות שונים להיפגש לשיחה אינטלקטואלית, קידם את האמנציפציה. בין אורחיה הקבועים המפורסמים נמנו ז'אן פול, לודוויג טיק, פרידריך שלגל, היינריך היינה, האחים וילהלם ואלכסנדר פון הומבולדט, פרידריך דה לה מוט פוקה והנסיך הפרוסי לואי פרדיננד. לאחר מותו של אביה ב-1806 אימצה כאחיה, לודוויג, את שם המשפחה רוברט.
בזמן המלחמות הנפוליאוניות בשנת 1813, ארגנה ורנהגן את הסיעוד של פצועי המלחמה מכל הצדדים בפראג ואספה תרומות לשארי הנספים. לאחר סדרת מערכות יחסים כושלות היא נישאה ב-1814 לדיפלומט, ההיסטוריון והמוציא-לאור קרל אוגוסט פרנהגן פון אנזה, ונטבלה לנצרות. היא הצטרפה אל בעלה במסעות רבים. לאחר פרישתו מהדיפלומטיה, שבה עִמו באוקטובר 1819 לברלין, ושם הקימה את "הסלון השני" שלה. בין אורחיה נמנו עתה בני משפחת מנדלסון, היינריך היינה, אדוארד גנז, ולודוויג ברנה, כולם דמויות מפתח בתנועת הנאורות. בני הזוג ורנהגן ביקרו את גתה בוויימאר פעמים רבות.
בשנת 1812 פרסמה ורנהגן את חליפת המכתבים שלה עם בעלה הנוגעת לגתה, שחיזקה את מעמדו של האחרון כ"נסיך המשוררים" הוויימארי. בעקבות פרסום זה באו פרסומים נוספים בכתבי עת ובשנתונים שונים. היא המשיכה לפרסם בעילום שם, אף שהיה ידוע כי היא עוסקת בכתיבה. הרוב המכריע של כתביה נערכו והוצאו לאור בידי בעלה.
כסופרת ביכרה ורנהגן את הסוגות של יומנים ומכתבים. בכך היא טיפוסית לספרות הנשים שפרחה במאה ה-19, בה בלטו לרוב צורות ספרותיות קטנות ואינטימיות. ליצירתה נודעה חשיבות לא רק בשל התיעוד של תהליכים היסטוריים ותרבותיים, אלא גם בשל סגנונה המבריק ואופק-ראייתה הפוליטי. אחיה, לודוויג רוברט (1778–1832), היה מחזאי, משורר ופובליציסט. היא ניהלה עמו תכתובת ענפה.
היא נפטרה בברלין בשנת 1833, והיא קבורה שם ב-Dreifaltigkeitsfriedhof (בית הקברות של השילוש) בקרויצברג.
יחסה ליהדות
עמוס אילון בספרו "רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743–1933" מספר:
”רחל תעבה את רקעה היהודי והייתה תמיד משוכנעת שרקע זה הרעיל את חייה. במשך מרבית חייה הבוגרים היא הייתה מה שאנו מכנים כיום בעלת שנאה עצמית. תשוקתה הגדולה ביותר הייתה לשחרר את עצמה מצילו של עברה; כיון שהיא הייתה סבורה, כדבריה, שצל זה "דוחף אותה אל מחוץ לעולם", מכיוון שכך הייתה נחושה לברוח מצל זה. היא מעולם לא הצליחה בכך. בשנת 1810, היא החליפה את שם משפחתה לרוברט, כשמו של אחיה הצעיר.”
לקריאה נוספת
- עמוס אילון, רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743–1933 (תרגם מאנגלית: דני אורבך), הוצאת דביר, 2004.
- נטלי ניימרק-גולדברג, וקולן יישמע – יהודיות נאוֹרוֹת בברלין, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2014
- חנה ארנדט, רחל ורנהאגן – סיפור חייה של יהודייה גרמנייה מתקופת הרומנטיקה, (תרגמה: ניצה בן-ארי), הוצאת המגדלור, 2022
קישורים חיצוניים
- ברברה האן, רחל לוין ורנהגן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- איזידור זינגר, פרדריק ט' היינמן, "רחל אנטוני פרידריקה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- נורית כהנא, נשות הסלונים(הקישור אינו פעיל), מתוך נגה: כתב עת פמיניסטי (גיליון מס' 1, 1980) באתר הספרייה הווירטואלית שלמט"ח
- אתר "עמותת ורנהגן" (בגרמנית)
- רחל ורנהגן, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- רחל ורנהגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מיכל זוהר בן-דור, הסלון, הוצאת ניב, 2020
גילי איזיקוביץ, היהודיות הכי משכילות שלא הכרתם, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2020- עפרי אילני, זהו סיפורה של משתכנזת - אבל במובן המקורי של המושג, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2022
רחל ורנהגן (1771–1833), דף שער בספרייה הלאומית